מכון רפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד)

המרב"ד עוזר לנו לשמור על הכביש נקי ממניעת נהיגה של אנשים הסובלים מליקויי בריאותי פיזי ו/או נפשי שעלולים לסכן את שלום הציבור, (מאידך) – סיוע בניידות לנכים שלא יכולים לנהוג בכלי רכב "רגילים", על ידי התאמה וקביעה של אביזרים ועזרים לנהיגה שיתאימו למגבלותיהם, ויאפשרו להם נהיגה בטוחה

למרות מגבלות אלו, עזרים כגון: תפוח בהגה, מרווח גדול יותר, הגה חשמלי, ג'וי סטיק אלקטרוני או ידני, וכיוצ"ב. מעליות לרכב, מערכות המופעלות בהוראות קוליות,

המכון מעסיק רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, ואחיות.

2. המקור החוקי לעבודת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

תקנה 191 לתקנות התעבורה קובעת את החובה הכללית של כל מבקש רישיון נהיגה להיבדק בבדיקות רפואיות באשר למצבו הגופני והנפשי, וכן בדיקות אחרות שתורה רשות הרישוי.

תקנה 191 לתקנות התעבורה:

• מבקש רישיון נהיגה ייבדק בהתאם לחלק זה; הבדיקה הרפואית תכלול בדיקת מצבו הגופני והנפשי וכן בדיקות כושר אחרות שתורה רשות הרישוי.

תקנה 192 לתקנות התעבורה:

•  הבדיקה תיערך על ידי רופא, אשר יפרט את ממצאיו בטופס שקבעה רשות הרישוי ולפי הפרטים שבטופס;

(א1) בדיקה לפי תקנת משנה (א) תיערך בידי רופא המכיר את עברו הרפואי של הנבדק…";

תקנה 193 לתקנות התעבורה:

•  תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 יובאו לפני רשות הרישוי, ואם הניחו את דעתה, תתן למבקש אישור רפואי לנהיגה ובלבד שתוצאות בדיקות שנערכו על פי תקנה 196 יובאו בפני רופא שמינתה לכך רשות הרישוי.
• לא הניחו תוצאות הבדיקות כאמור בתקנה 192 את דעתה של רשות הרישוי, רשאית היא להורות כי המבקש יעבור בדיקות נוספות או יציג מסמכים רפואיים נוספים, והיא רשאית להעביר את תוצאות הבדיקות לעיונו של רופא או מוסד רפואי שהיא מינתה (בסימן זה – הרופא המוסמך).

מיום 2.4.1971

תיקון מס' 11

ס"ח תשל"א מס' 619 מיום 2.4.1971 עמ' 83 (ה"ח 911)

הוספת הגדרת "מפקח על התעבורה"

3. הגורמים המפנים, או אמורים להפנות לרופא המוסמך מן המרב"ד, את הנהגים בעלי פוטנציאל לסיכון בנהיגה

• משרד הרישוי – הוא למעשה הגורם העיקרי המפנה את הנהגים, או המבקשים רישיון נהיגה, לבדיקות במרב"ד, ומפנה כ-50% מהנבדקים.
• מבקשי רישיון נהיגה, או נהגים בפועל שרופא המשרד הורה להפנותם למרב"ד;

סעיף 52(א) לפקודת התעבורה – קובע סמכות כללית לרשות הרישוי:

היתה רשות הרישוי סבורה כי בדרך נהיגתו של אדם יש משום סכנה לבטיחות התנועה רשאית היא לצוות על התליית רישיון הנהיגה שלו עד שיעבור בחינות ובדיקות רפואיות שתקבע ויימצא מתאים לנהוג רכב, ובלבד שהרשות תזמינו לבחינות ולבדיקות רפואיות ששה שבועות מיום שהחליטה על התליית רשיונו.

• מבקשי רישיון נהיגה מדרגה שמחייבת, על פי חוק, את בדיקתם במכון, כרכב משא כבד, או רכב ציבורי מסוג מונית או אוטובוס.
• נהגים שתוקף רשיונם פקע (בדר"כ הרבה יותר משנה), או שריצו עונש פסילה ממושך – נהגים חדשים שנידונו לפסילה שמעל 3 חודשים, ואחרים שאינם נהגים חדשים, מעל שנה, וזאת לאור מהות העבירה, העונש שהושת בגינה, והדברים האמורים בגזר הדין. בדר"כ בשל תאונות דרכים קטלניות, קשות, או אפילו שאינן חמורות אלא שנענשו בחומרה בגינן, מן הסתם, בשל נסיבות מחמירות או עבר מכביד; עבירות של שכרות, סמים, הפקרה אחרי פגיעה, או נהיגה בקלות ראש.

תקנה 172א קובעת:

לא יחודש רישיון נהיגה שלא היה לו תוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת אלא אם עמד בעליו בבדיקות ובבחינות כאמור בחלק זה כאילו היה מבקש רישיון נהיגה, ובלבד שרשות הרישוי רשאית לפטור אדם כאמור מהבדיקות ומהבחינות, כולן או מקצתן.

• נהגים רצידיביסטיים – שצברו נקודות (36 נקודות פעם שנייה) ונפסלו ל- 9 חודשים רבות על פי שיטת הניקוד.

תקנה 549 קובעת:

(ד) נהג, אשר רישיונו נפסל וחודש לפי תקנת משנה (ג) וצבר פעם נוספת, בתוך לא יותר מ-6 שנים מיום שחודש רישיונו לפי תקנת משנה (ג), 36 נקודות או יותר, ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות במכון הרפואי בטיחות בדרכים ובבחינות כאמור בתקנות 202 עד 210.

• רופאים

קיימת חובה חוקית על הרופאים לדווח על כל בעיה פיזית ו/או נפשית של כל חולה אשר טופל ואובחן על ידם כבעל ליקוי בריאותי, פיזי או נפשי, אשר עלול להוות סיכון לו או לציבור בנהיגתו.

מגבלות פיזיות, נכויות, בעיות ראייה, שמיעה, שינה, אפילפסיה, סוכרת, לב, מחלות נפש, מעשה אובדני, ועוד;

סעיף 12ב.(א) לפקודת התעבורה קובע:

"רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה – הרשות הרפואית).

בתוך קטיגוריה זו של "רופאים", נכנסים גם:

רופאי המוסד לביטוח לאומי – לאחר בדיקה וקביעת דרגת נכות, ובעקבות הגשת בקשות לגודל רכב… מקור חובת הדיווח בהוראות החוק לרופאים.

• רופאים תעסוקתיים
• רופאים ממחלקות השיקום של בתי החולים
• רופאי משרד הבטחון
• עובדי ציבור אחרים – סמכות כללית

המקור החוקי לסמכות עובדי ציבור, קציני צבא ומשטרה, להפנית נבדקים לבדיקות במרב"ד:

סעיף 1 לפקודת התעבורה מכניס לגדר "רשות הרישוי" גם גורמים נוספים שרשות הרישוי האצילה להם מסמכותה.

"רשות הרישוי" – עובד משרד התחבורה שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד ציבור אחר, שהוא אצָל לו מסמכותו כרשות הרישוי לשטח המדינה כולה או לחלק ממנו, לענין פלוני או לסוג של ענינים;

 בהגדרה זו, "עובד ציבור" – עובד בשירות המדינה, קצין בצבא הגנה לישראל או מי שממלא תפקיד של קצין כאמור, או קצין במשטרת ישראל;

(תיקון מס' 47) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 58) תשס"ג-2003

• צה"ל– לאחר מתן פטור מגיוס בשל בעיות פיזיות ו/או נפשיות, או לאחר שינוי בפרופיל רפואי ו/או נפשי (גם לאנשי מילואים);
• משטרת ישראל– לאחר פתיחת חקירה ו/או הרשעה, בעבירות סמים, נהיגה בשכרות, או עבירות שנעברו אגב נהיגה ועוד;
• שופטים– כאשר מופיע בפני שופט נהג עם עבר בו כמות בלתי סבירה של הרשעות תעבורה, הוא יכול להפנותו למכון לבדיקות רפואיות ונפשיות. כאשר נאשם מעיד בפני שופט שמתרשם (הגם שאיננו רופא) מליקוי התנהגותו מהותי, או בליקוי בהבנת החוק, הוא יכול להפנותו, גם בלי ליידע אותו בכך. באחד התיקים המשמעותיים שניהל משרדנו בסוגיה זו, שאגב נלמד באוניברסיטה, הפנה כבוד השופט חן אביטל, נאשמת שהופיעה בפניו בתיק תאונת דרכים. היא התנהגה באופן "לא נורמאלי" לא הקשיבה לדבריו, דיברה אל עצמה… וכמו לא היתה בדיון, כאילו לא נידון עניינה.

הוא השית עליה עונש הולם וראוי את הנסיבות, אך הורה למכון לבדוק את כשירותה.

היא זומנה למכון, ורשיונה הותלה. היא הגישה ערר, וחברי הוועדה החליטו לשלוח אותה לבדיקה נוספת. תוצאות בדיקתה השנייה היו שונות לחלוטין מזו הראשונה, כאילו היה מדובר באדם אחר, אך גם הם הצביעו על ליקויים אישיותיים, וועדת הערר דחתה את עררה. אגב, לא משרדנו ייצג אותה בפני ועדת הערר, ונכנסנו לתמונה רק בערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני כבוד השופט דרורי. בית המשפט קיבל את הערר והורה על השבת הרישיון למערערת אגב ביקורת על חברי ועדת הערר.

לעיתים, הנאשם עצמו מבקש לקבל הקלה ושוטח את כל בעיותיו הרפואיות ו/או הנפשיות בפני השופט, ובין אם מסייע לו הדבר בקבלת עונש קל יותר ובין אם לאו, הוא נשלח לבדיקות אלו.

כמו כן נוהגים שופטים להפנות נהגים עם עבר מכביד באופן קיצוני, או כאשר הם נוכחים באישיות בעייתית של נהג (אגב שמיעת עדותו, או עדות אחרים, או אגב טיעוניו בבית המשפט);

• אזרחים­

וגם (באופן מפתיע) – אזרחים – כאלה שאכפת להם באמת ומדווחים על נהג מסוכן,  או אחרים שמונעים ממניעים זרים ומבקשים לעשות שימוש במרב"ד כאמצעי לנקמה אישית…

• נהגים

קיימת חובה על פי חוק על כל נהג לדווח על כל שינוי שחל בבריאותו. ואולם, כפי שאתם וודאי מנחשים, מעט מאוד נהגים נוהגים לקיים חובה זו, ולמיטב ידיעתי, היא גם מעולם לא נאכפה.

תקנה 13(ב) לתקנות התעבורה:

בעל רישיון נהיגה שנתגלו אצלו מחלות לב או מגבלות במערכת העצבים, העצמות, הראייה או השמיעה, יודיע על כך מיד במכתב רשום לרשות הרישוי.

תקנה 202 לתקנות התעבורה קובעת:

"מבקש רישיון נהיגה שקיבל אישור רפואי לנהיגה כאמור בסימן ג', יצהיר לפני כל בחינה אם חל או לא חל כל שינוי במצב בריאותו כמפורט בטופס שמילא רופא כאמור בתקנה 192, וכן כי לא נפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה".

(192 – בדיקות רפואיות)

הסנקציה עלולה להגיע אם וכאשר יהא מעורב בתאונת דרכים, ואז עלולים להאשימו בעבירה של נהיגה במצב השולל שליטה ברכב:

תקנה 26(3) לתקנות התעבורה:

אדם שמתקיים בו אחד מאלה לא ינהג רכב:

(3)     הוא אינו מסוגל לנהוג ברכב בבטחון סביר מחמת מצב נפשו או מחמת  חולשה או ליקוי גופני;

(4)     הוא במצב השולל ממנו את השליטה ברכב או את ראיית הדרך והתנועה בה.

4. המידע שמתבקש, נאסף ונשקל עובר לקבלת ההחלטה

• רישום פלילי – לרבות תיקי מב"ד(!) – המרב"ד בניגוד לבית משפט, חשוף למידע על תיקי מב"ד של נבדק. זה מעורר קושי רב, שכן הסטטיסטיקה מלמדת שרובם המכריע של תיקי המב"ד נסגרים מסיבות כאלו או אחרות. למרות שמשטרת ישראל, מדור עיבוד נתונים ארצי, לא מעבירה למרב"ד את הפרק המתייחס לתיקים סגורים (והכוונה, כמובן, איננה לתיקים שנסגרו בהרשעה) הרי שמידע זה עומד בפני המכון, בין אם משום שהנבדק מגלה אותו (כי איננו יודע שאין למרב"ד מידע עליו) ובין אם כאשר הנבדק חוזר לביקורת והתיק שהיה בעבר מב"ד עובר לפרק "תיקים סגורים" או "הרשעות לבית משפט"…

תקנה 193א לתקנות התעבורה

רופא במכון הרפואי בטיחות בדרכים במשרד הבריאות, המוסמך לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי, רשאי להביא בחשבון מידע מן המרשם הפלילי כאמור בתקנה 15ב(1) ו-(3) לגבי מבקש רישיון או בעל רישיון , לצורך עריכת בדיקות רפואיות לפי סימן זה.

תקנה 15ב לתקנות התעבורה

מקום שתקנה מתקנות אלה מתנה מתן תעודה מאת רשות שהוסמכה לכך (להלן בתקנה זו – הרשות) או חידושה, רשאית היא שלא לתתה למבקש התעודה (להלן – המבקש), להתלותה או שלא לחדשה אם –

• יש לגבי המבקש רישום במרשם הפלילי של הרשעה, בעבירה שלדעת הרשות יש בה כדי למנוע מתן תעודה או חידושה, אלא אם כן חלפו שבע שנים מתום ריצוי העונש על העבירה האמורה או מיום מתן גזר הדין – אם היה העונש מאסר על תנאי או פסילה על תנאי, או מיום תשלום הקנס אם היה העונש קנס;
• לדעת הרשות קיים לגבי המבקש חשש, שבעיסוקו לפי התעודה יש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה של הרשות שלא לאשר מתן תעודה או חידושה כאמור לא תתקבל אלא על פי פניה של משטרת ישראל או שירות הביטחון הכללי; 
• הוגש נגד המבקש כתב אישום על עבירה פלילית אשר לדעת הרשות יש בה כדי לפגוע ביכולתו לעסוק על פי התעודה;
• המבקש היה פסול מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה במשך שנתיים שקדמו להגשת הבקשה;
• רישיון הנהיגה של מבקש התעודה נפסל על תנאי ותקופת התנאי טרם נסתיימה;
• המבקש הורשע בעבירת תעבורה או בעבירה אחרת הנובעת מנהיגת רכב שגרמה לתאונת דרכים בתקופה של שנתיים שקדמה להגשת הבקשה;
• המבקש הורשע בשלוש עבירות תעבורה או יותר או בעבירה לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, למעט עבירות חניה, בתקופה של שנה שקדמה להגשת הבקשה.
• הרשעות תעבורה

גליון הרישום של עבירות התעבורה מצוי בפני הרופא המוסמך, אם כי בניגוד לרישום הפלילי, כאן אין בידיו מידע על תיקים פתוחים. למעט החריג בו הופנה הנבדק על ידי משטרת ישראל בשל תאונת דרכים קטלנית שעבר, או נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים מסוכנים. כמו כן, כאשר מופנה אדם לבדיקות בהוראת בית משפט, מצורף לתיק החלטת בית המשפט והפרוטוקול הרלוונטי, בו כתובים, מן הסתם, גם טיעונים הצדדים לעונש.

• מידע על מצבו הרפואי של הנבדק

סעיף 12ב(ב) לפקודת התעבורה

בסעיף זה ניתן למעשה פטור מחובת הסודיות הרפואית, ואדם יכול כמובן לעמוד על זכותו לסודיות רפואית, ולא לחתום על הטופס, אך לא יוכל להלין על התליית רישיונו בנסיבות…

• רופא המטפל באדם שמלאו לו 16 שנים והוא מאבחן אצלו מחלה וסבור כי אותו אדם עלול בנהיגתו לסכן את עצמו או את זולתו מחמת אותה מחלה, ידווח על המחלה לרשות שקבע שר הבריאות (להלן בסעיף זה – הרשות הרפואית).
• הרשות הרפואית רשאית להשתמש בידיעות על מחלה כאמור בסעיף קטן (א) המצויות במשרד הבריאות או במערכת הבטחון על שלוחותיה, וכל הוראה שבדין האוסרת מסירת ידיעה כאמור לא תחול על מסירת ידיעה לפי הוראות סעיף זה.
• קיבלה הרשות הרפואית דיווח כאמור בסעיף קטן (א) או מידע כאמור בסעיף קטן (ב), תודיע לרשות הרישוי המלצתה לענין מתן רישיון נהיגה, התלייתו או ביטולו.
• מידע על שירותו הצבאי
• תיק המוסד לביטוח לאומי
• משרד הבריאות וצה"ל

5. המבדקים והמבחנים שנערכים לנהגים במכון

• בדיקות רפואיות – בדיקות פיזיות כראייה ושמיעה, בדיקות נוירולוגיות, בדיקות לב, בדיקה אורטופדית, וכיוצ"ב, אם כי בדרך כלל מתבקש הנבדק להביא חוות דעת מן הרופא המטפל, אשר, מן הסתם, מכיר טוב יותר את הנבדק ואת מצבו.

ב-2005 העריכה מנהל המכון דאז, ד"ר עדה וינר, שרק 1-2 אחוז מהתאונות נגרמות כתוצאה מבעיות רפואיות.

• מבחני נהיגה באמצעות אינדיקטור (לא סימולטור), שזו מכונה הדומה לסימולטור נהיגה, אשר מודדת את מהירות התגובה של הנהג והכוח שהוא מפעיל בכל אחת מן הפעולות להן הוא נדרש. כמו כן, יש במכון מתקן להחלפת גלגל רזרבי, באמצעותו נבדקים נהגי רכב ציבורי הסובלים מחולשה בידיים. גם מזוודה כבדה עם מדף בגובה גג רכב פרטי, לבדיקת יכולתו לתפקד כנהג רכב ציבורי.
• מבחני נהיגה תיאורטיים באמצעות סיטואציות בכביש, ומבחן לבדיקת מידת ההערכה שיש לנבדק את יכולתו למנוע תאונות דרכים.
• מבחנים פסיכודיאגנוסטיים – מבחן אישיות מקובל בעולם כולו, שנקרא MMPI שנערך באוניברסיטת מיניסוטה, בנדר –  מבחנים השלכתיים אחרים כציור, העתקת … וראיון כמובן, שיש לו משקל רב בהחלטת הרופא – הפסיכיאטר הבודק מרמת ההבנה וההפנמה של הנבדק את בעיותיו, מחדליו, והסיכון שעלול להיות בנהיגתו, אם לא יטול תרופות, או אם ישוב לסורו…

מבחנים פסיכודיאגנוסטיים אמורים לבדוק האם יש לנבדק

• נטייה להתנהגות אנטי-נורמטיבית;
• אלימה;
• תוקפנית;
• אימפולסיבית;
• האם נוטל סיכונים;
• מה מידת האחריות החברתית שלו;
• האם מתנהג באופן בוגר אחראי ושקול;
• זכרון לטווח קצר;
• מהירות תגובה;

באופן פרדוכסלי, לכאורה, והגם שרוב הנבדקים לא מופנים בשל בעיה נפשית הרי ש כ-70% מהנבדקים נפסלים על רקע נפשי. 

• בדיקות סמים – הנבדקים שהופנו למכון בשל בעיית סמים, נדרשים לבדיקות סמים.

6. עדת הערר שעל פי פקודת התעבורה

סעיף 55א לפקודת התעבורה

• רשות הרישוי תמנה בהודעה ברשומות רופאים מוסמכים לענין מתן אישור רפואי לנהיגה
• מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך רשאי לערור, תוך זמן שייקבע בתקנות, לפני ועדת ערר רפואית של שלושה רופאים מתוך רשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות.
• המותב והיושב ראש של כל ועדת ערר רפואית ייקבעו בדרך שתיקבע בתקנות.
• לא יוגש ערעור לפי סעיף 55 על החלטת רשות הרישוי לפי סעיף 51 שניתנה מטעמים של כשירות רפואית אלא לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית בערר על החלטת הרופא המוסמך, ולענין זה יימנה הזמן להגשת הערעור מיום שהודיעו לבעל הרישיון את ההחלטה של ועדת הערר הרפואית.

7. ערעור מנהלי – ערכאת הערעור על ועדת הערר

סעיף 55(א1) לפקודת התעבורה

ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפי סעיף 51, שניתנה מטעמים של כשירות רפואית לאחר שניתנה החלטה של ועדת ערר רפואית כאמור בסעיף 55א(ב), תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט לענינים מינהליים; ערעור כאמור יהיה בשאלה משפטית בלבד.