פסילת רישיון הנה אירוע לא נעים, עם זאת, כאשר הפסילה נובעת מהליך משפטי שהיינו ערים לו או מעורבים בו, מטבע הדברים, הפסילה באה על רקע של מוכנות והיערכות לקראת פסילת הרישיון.
פסילה מנהלית לעומת זאת לרוב תיפול עלינו כרעם ביום בהיר. רגע אחד אנו נוהגים ובמשנהו שוטר מסמן לעצור בצד הדרך, דו שיח קצר (לפעמים גם זה לא). חולפות שעות שבסיומן מפגש לא מלבב עם קצין משטרה, המודיע לנו, חרף תחנונינו, כי הוא פוסל את הרישיון לתקופה של 30 יום.
ישנם עוד הבדלים נוספים בין פסילה מנהלית לפסילה בידי בית המשפט, לא נעמוד על כולם, נזכיר רק שבית המשפט נתפס בעיני רוב הציבור כאמין וכמי שבא לאזן בין המדינה לבין האזרח. בבית המשפט נוכל להסתייע בעורך דין, לטעון טענות לרוב ולקוות לצדק. פסילה מנהלית לעומת זאת, נעשית על ידי נציג המדינה – קצין המשטרה, בהליך מקוצר ומזורז.
כל האמור לעיל מצדיק התעמקות בנושא הפסילה המנהלית על מנת להבין את מהותה ולדעת כיצד להתמודד עימה.
מהי פסילה מנהלית
פסילה מנהלית היא פסילת רישיון הנהיגה לתקופה קצובה, אשר נעשית על ידי קצין משטרה, להבדיל מפסילה של בית משפט או רשות הרישוי. מסיבה זו היא מכונה "מנהלית". מבחינה מהותית אין כל הבדל בין פסילה מנהלית לפסילה אחרת.
- בשני המקרים הנהיגה אסורה כל עוד הפסילה בתוקף ובתי המשפט נוטים להתייחס בחומרה לנהיגה בזמן הפסילה.
ראוי להזכיר, מה שמרבית הנהגים לא יודעים והוא לא פחות חשוב:
- נהג פסול נוהג למעשה ללא פוליסת ביטוח חובה, שכן תוקפה של פוליסת החובה מותנה בכך שהנהג לא פסול. לנהיגה בהעדר פוליסת חובה עלולות להיות השלכות חמורות ביותר, במקרה שהרכב מעורב בתאונת דרכים בה נפגע הולך רגל או אחד הנוסעים בו וזאת מעבר לעובדה כי מדובר בעבירה על החוק שהעונש בגינה הוא לעיתים מאסר בפועל ופסילה ממושכת.
חשוב לזכור אם כן את הכלל הבסיסי:
- פסילה היא פסילה ללא קשר עם זהות הגורם הפוסל. נהיגה בתקופת הפסילה היא עבירה חמורה ועלולות להיות לה תוצאות חמורות במישורים רבים.
באילו מקרים אפשר לפסול מנהלית
החוק מבחין בין שלוש קטיגוריות של מקרים בהם יש סמכות פסילה מנהלית: עבירות תנועה מסוימות, תאונות דרכים ותאונות קטלניות. להלן נפרט.
במקרה שבו נהג מבצע עבירות תנועה מסוימות, קמה הסמכות לפסול את רשיונו מנהלית. רשימת עבירות התנועה המצדיקות פסילה מנהלית, מצויה בפקודת התעבורה, בנספח המכונה – התוספת הרביעית. נספח זה מכיל שורה של עבירות (את הרשימה המלאה תמצאו בסוף המאמר) שהן עבירות הנתפסות כחמורות או נפוצות. רשימה זו יכולה להשתנות כפעם בפעם. די אם נזכיר את העיקריות שבהן:
- נהג חדש הנוהג ללא מלווה;
- נהיגה במהירות העולה על המותר – מסוג הזמנה לדין.
- אי מתן זכות קדימה תוך אי ציות לתמרור המחייב זאת;
- עקיפה מסוכנת
- נהיגה בשכרות ועוד..
פסילה בעבירות אלה מותנית בכך שהעבירה נעברה לנגד עיניו של השוטר הנוטל את רישיון הנהיגה. מדובר בפרט חשוב, אשר לעיתים נשכח. אם העבירה לא בוצעה לנגד עיני שוטר, אין סמכות לפסול את הרישיון .
- כלל זה בא להבטיח כי הפסילה תתבצע רק על סמך ראיות מדויקות ככל האפשר.
- בקבוצת מקרים זאת, הפסילה של קצין המשטרה לא תעלה על 30 יום.
קבוצת המקרים השנייה היא תאונות דרכים
ככלל בכל מקרה של תאונת דרכים שבו שוכנע הקצין הפוסל שיש יסוד להאשים את הנהג בגרימתה, הוא רשאי לפסול את רישיון הנהיגה שלו לתקופה שלא תעלה על 60 יום. מדובר למעשה בדרישה מינימליסטית ביותר, די בכך שהתמונה המתקבלת בראשית החקירה היא כי הנהג אשם בתאונה, כדי להקים את סמכות הפסילה.
אין חשיבות, לענין הסמכות, האם מדובר בתאונה עם נפגעים או בלעדיהם. גם בתאונה בה הנזק הוא לרכוש בלבד, מוסמך הקצין לפסול.
קבוצת המקרים השלישית הינה תאונות דרכים קטלניות.
במקרה כזה, סמכות הקצין הפוסל זהה לקבוצת המקרים השניה ואולם הפסילה יכולה להיות לתקופה מקסימלית של 90 יום.
עד כה הסברנו מתי ישנה סמכות לפסול ואולם ברור הוא כי המחוקק לא התכוון כי בכל מקרה בו ישנה סמכות לפסול, יפסל הנהג בפועל. המחוקק קבע כי לקצין יש שיקול דעת להחליט באילו מהמקרים בהם הוא מוסמך לפסול, אכן תתבצע פסילה בפועל.
בפסיקת בתי המשפט משך שנים ארוכות נקבעו אותם קריטריונים שעל הקצין לשקול בטרם ההחלטה לפסול והם מהווים למעשה את אותו שיקול דעת.
בנקודה זו חשוב להדגיש כי שיקול הדעת ניתן לקצין כדי שישתמש בו. בלא מעט מקרים, מתחבא הקצין מאחורי הנחיות מגבוה ומצדיק את הפסילה במילים:
- "אין לי שיקול דעת" וכיוצא באלה.
פסילה כזו היא פגומה מיניה וביה, באשר היא מעקרת מתוכן את כל הרעיון העומד מאחורי הקנית הסמכות לקציני המשטרה.
קצין המשטרה
קצין המשטרה איננו רובוט, אלא נתפס כבעל חובה לשקול את כל הנתונים ורק על פיהם להחליט האם במקרה הספציפי יפסל הנהג שבפניו.
- הכלל הבסיסי האמור להנחות את קצין המשטרה הוא התשובה לשאלה האם המשך נהיגתו של הנהג מהווה סיכון לבטחון הציבור.
- את התשובה לשאלה עליו להסיק משקלול של שלושה מרכיבים: נסיבות ביצוע העבירה, ותק הנהיגה והעבר התעבורתי של הנהג.
כאשר נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על נהג מופרע או מסוכן יש בכך לחזק את הרושם בדבר הסיכון בהמשך נהיגתו. כך יהיה למשל במי שמבצע עקיפה מסוכנת, או למשל נהג שנכנס לצומת באור אדום באופן מודע ולא מתוך חוסר תשומת לב.
- ותק נהיגה הוא ענין כמותי, ככל שוותק הנהיגה ארוך יותר, ניתן להניח כי הנהג מנוסה יותר, פחות מסוכן ופחות נמהר.
עבר תעבורתי פירושו גליון ההרשעות התעבורתי של הנהג. ריבוי עבירות מצביע על מסוכנות, כך גם מועדות (רצידיביזם) בסוג מסוים של עבירות. נהג שריצה בעבר פסילות רישיון ושב ומבצע עבירות או מי שביצע אותן בתקופה בה היה תלוי נגדו עונש מותנה, כל אלו יכולים להיחשב כנהגים מסוכנים אשר שלילת רשיונם מוצדקת.
- כמובן שלא תמיד כל המאפיינים מתקיימים במובהק בנהג אחד ותפקידו של הקצין הוא לאזן בין כולם ולהגיע למסקנה בדבר מסוכנות.
נהיגה מסוכנת או לא
במרבית המקרים, שאינם תאונות קטלניות, בתום הפסילה המנהלית, חוזר הנהג לנהוג. לכאורה מתבקשת השאלה האם אותו נהג מסוכן הפך להיות פחות מסוכן כעת, לאחר שנח מנהיגה פרק זמן כזה או אחר.
למען האמת ניתן להניח כי המחוקק התכוון להעניק למשטרה את הכלים להביא את הנהג לדין בתקופה בה הוא פסול ואז למעשה להביא לכך שיוטל עליו עונש. בתום ריצוי העונש הנהג ככל עבריין שריצה את עונשו, נתפס כמי ששילם את חובו לחברה ולכן השאלה אינה מתעוררת עוד. כלומר הפסילה הופכת מכלי מניעתי בלבד לכלי עונשי.
- מבחינה מעשית, הדבר אינו מתבצע וההליך המשפטי מעצם טיבו וטבעו מתמשך וכך ניטל עוקצה של הפסילה המנהלית. ואולם, ברבות השנים קיבלה הפסילה המנהלית זווית אחרת במקצת מה שמכונה "תקופת צינון".
הרעיון החל בפסק דין של בית המשפט העליון שהתייחס לפסילה בתאונה קטלנית.
- כאשר טען נהג כי הגם שהיה מעורב בתאונה קטלנית, הרי שנוכח הנסיבות, עברו וותק הנהיגה, אין הצדקה לפסול אותו בטרם הסתיים המשפט, אמר בית המשפט העליון כי ראוי שמי שהיה מעורב בתאונה קטלנית, ינוח ויצטנן מעט בטרם יחזור לנהוג.
- פסק דין זה לא אושר בפסקי דין אחרים, אך הרעיון של תקופת צינון קיבל תנופה והפך לשגור בפי בתי המשפט גם במקרים בהם ספק אם הוא מתקבל על הדעת. אף אם נניח כי בתאונה קטלנית, נוכח חומרתה, ראוי אולי ולו כדי לספק צורך מסוים שלנו כבני אדם להוריד את הנהג מהכביש, אין הדבר מתקיים במקרים אחרים של פסילה מנהלית, שבהם לא עומד במלוא עוזו הערך של קדושת החיים.
הליך פסילה מנהלית
פסילה מנהלית נעשית כאמור על ידי קצין משטרה. החוק קובע את המקרים בגינם יכול לפסול קצין המשטרה פסילה מנהלית ואת משך הפסילה ומקנה לנהג שנפסל מספר זכויות על מנת להבטיח במידת האפשר את הגינות ההליך:
- זכות השימוע וזכות הערעור.
כאמור רק קצין משטרה יכול לפסול את רישיון הנהיגה, להבדיל משוטר סתם.
- שוטר אכן מוסמך לקחת את רישיון הנהיגה לתקופה של עד שלושה ימים, עד לדיון בפני קצין משטרה.
- לשוטר יש סמכות לתת אישור נהיגה זמני למשך הזמן שעד לדיון בפני הקצין והלכה למעשה כך נעשים הדברים.
- עם זאת, ראוי לזכור כי מבחינה חוקית, אין חובה על השוטר ליתן רישיון זמני ויתכן בהחלט כי עד הדיון בפני הקצין, יפסל רשיונך למעשה.
מי מוסמך לפסול את הרישיון ?
הסמכות לפסול את הרישיון , נתונה על פי חוק לכל קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה (על פי הוראות פנימיות של המשטרה הסמכות נתונה אך ורק לקצינים שעיסוקם בתנועה).
- עם זאת, על פי החוק, שוטר המבחין בנהג עובר לנגד עיניו עבירה מהמפורטות בתוספת הרביעית, רשאי לקחת את רישיון הנהיגה שלך ו/ או לזמן אותך לשימוע בפני קצין משטרה מוסמך, אשר יחליט האם לפסול את רשיונך.
הזימון יהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה ימים ועד למועד זה ישמש אותך הזימון שקיבלת מהשוטר כרישיון נהיגה לכל דבר ואתה רשאי לנהוג ברכב על אף שהרישיון איננו עימך.
מה קורה בשימוע ?
במהלך השימוע, יסביר לך קצין המשטרה מהי העבירה המיוחסת לך ויאפשר לך להסביר לו מדוע אתה מבקש שלא יפסול את רשיונך. הקצין ירשום את מה שטענת ולאחר מכן יצטרך להחליט האם לפסול את רשיונך.
- במידה ויחליט לפסול את רשיונך יודיע לך על כך ואם וטרם מסרת את רישיון הנהיגה שלך תצטרך למסור אותו לידי הקצין.
- הקצין רשאי לדחות את מועד תחילת הפסילה, בדרך כלל במספר שעות או ימים כדי שתוכל להתארגן לקראת הפסילה.
- תקופות הפסילה קבועות בחוק והקצין אינו רשאי לשנות מהן או לקצרן.
על פי מה מחליט הקצין ?
- הקצין חייב לשקול האם יש נגדך ראיות לעבירה המיוחסת לך – את זאת הוא יעשה על ידי עיון בדו"ח השוטר או בתיק התאונה.
- הקצין חייב להתייחס לחומרת העבירה שביצעת ולתוצאותיה.
- הקצין חייב להביא בחשבון את ותק הנהיגה שלך ועברך התעבורתי.
- הקצין חייב לשקול את הטענות שהעלית בפניו במהלך השימוע.
- רק לאחר ששקל את כל הנתונים האלה יחליט הקצין אם לפסול את רשיונך.
- עם זאת, כאשר מתברר לקצין כי יש ראיות המקימות יסוד להגשת כתב אישום נגדך בגין תאונה קטלנית הוא מחויב לפסול את רשיונך.
מה קורה אם אני לא בא לשימוע ?
נהג אשר לא מתייצב לשימוע מוותר למעשה על זכותו לטעון טענות כנגד הפסילה. עם זאת, גם מקום שהנהג לא התייצב, הקצין אינו רשאי לפסול את רשיונו "אוטומטית" והוא עדיין מחויב הקצין לשקול את כל השיקולים שפורטו לעיל ולהחליט בשאלת פסילת רשיונך. עצם אי ההתיצבות לשימוע אינו שיקול היכול לבסס החלטת פסילה.
חשוב לזכור כי במידה והקצין יחליט לפסול את רשיונך, הפסילה תיכנס לתוקף מרגע ההחלטה גם אם אתה עדיין לא יודע עליה ולכן במידה ותיתפס נוהג תיחשב כמי שנהג בפסילה, על כל המתשמע מכך (עבירה חמורה). במקרה של תאונת דרכים עלול להתברר לך כי למעשה אתה נוהג ללא כל כיסוי ביטוחי.
לכן, גם אם מכל סיבה שהיא לא התייצבת לשימוע, אל תנהג כל עוד לא ביררת את החלטת הקצין.
מה אני יכול לעשות כדי לבטל את הפסילה ?
כדי לבטל את הפסילה אתה רשאי להגיש לבית המשפט "בקשה לביטול פסילה מנהלית" ובה לבקש ממנו להורות על ביטול הפסילה או קיצורה.
את הבקשה מגישים בכתב, למזכירות בית המשפט לתעבורה ומצרפים אליה את העתק צו הפסילה שקיבלת והעתק הדו"ח. בבקשה עצמה יש לציין את ותק הנהיגה והסיבות מדוע לדעתך לא מוצדק לפסול את רשיונך. אם לדעתך לא ביצעת את העבירה המיוחסת לך, תוכל לציין זאת בבקשה.
לאיזה בית משפט עלי לפנות ?
את הבקשה יש להגיש לבית המשפט לתעבורה אליו זומנת בדו"ח או לאחד מבתי המשפט לתעבורה אשר נמצא במחוז בו אתה מתגורר. במקרה של ספק ניתן להתקשר למזכירות בית המשפט לתעבורה ולברר זאת שם.
מה קורה אחרי הגשת הבקשה ?
מיד עם הגשת הבקשה תקבל במזכירות בית המשפט זימון לדיון בפני השופט. בדרך כלל יקבע הדיון לשבוע ימים מיום הגשת הבקשה. מזכירות בית המשפט תזמן לדיון גם את נציג המשטרה כדי שיסביר מדוע נפסל רשיונך ויציג לשופט את חומר הראיות עליו בוססה החלטת הפסילה.
איך מתנהל הדיון ?
- תוכל לבקש מהתובע לעיין בחומר הראיות שעל פיו נפסלת.
- במהלך הדיון תוכל להצביע לשופט על נקודות שלדעתך מצביעות על כך שהעבירה שיוחסה לך אינה נכונה וכיוצא באלה.
- כמו כן תוכל לבדוק את גליון ההרשעות שלך.
כשיקראו בשמך, תצטרך לעמוד בפני השופט ולהסביר בעל פה מדוע לא מוצדק לשלול את רשיונך.
תוכל כמובן להסתפק בכך שתאמר לשופט כי הכל מפורט בבקשה. לאחר שתסיים יודיע התובע מהי עמדת המשטרה ביחס לבקשה ויציג בפני השופט את גליון ההרשעות וחומר הראיות.
השופט יעיין בחומר שהובא לפניו ובנימוקים שהעלית ויחליט האם להחזיר את רשיונך מיד, לקצר את הפסילה או לדחות את בקשתך.
- בדרך כלל, ההחלטה תינתן בו במקום.
השיקול המנחה את השופט הוא האם בהתחשב בחומרת העבירה, ותק הנהיגה שלך ועברך התעבורתי יש בהמשך נהיגתך משום סיכון לבטחון הציבור.
- במידה וישתכנע כי אין נשקפת סכנה מהמשך נהיגתך יורה על החזרת רשיונך.
איך אני מקבל את הרישיון חזרה ?
במידה והפסילה הסתיימה או בוטלה על ידי בית המשפט, עליך לגשת לתחנת המשטרה בה נלקח ממך הרישיון ולהציג שם את צו הפסילה או החלטת השופט.
מה אם השופט דחה את הבקשה שלי ?
במידה ובקשתך נדחתה תוכל להגיש על החלטתו של השופט ערר לפני בית המשפט המחוזי.
אם ברצונך לעשות כן, מומלץ שתתייעץ תחילה עם עורך דין.
האם אני צריך גם להתייצב למשפט ?
במידה והגשת בקשה לביטול פסילה מנהלית, אין בכך כדי לפטור אותך מלהתייצב למשפט במועד המקורי שנקבע לך בדו"ח או למועד אליו תוזמן על ידי בית המשפט.
הערה חשובה ?
במידה ורישיון הנהיגה שלך הוחזר לך על ידי בית המשפט, רצוי לשמור צמוד לרישיון הנהיגה את החלטת בית המשפט המבטלת את הפסילה. הנסיון מלמד שלעיתים רבות, חולף זמן רב עד שבמחשבי המשטרה מעדכנים את העובדה שהפסילה בוטלה ולכן על מנת למנוע אי נעימויות ובזבוז זמן יקר במקרה של שוטר הטוען שהינך נוהג בפסילה – דאג לשאת את ההחלטה עימך.
עורך דין לתעבורה | אודות משרדינו | צור קשר
אודות המחבר
