הסטטיסטיקה אומרת כי כל נהג, במוקדם או במאוחר, יהיה מעורב בחייו לפחות בתאונת דרכים אחת עם נפגעים או בלי. אם אתה נהג צעיר, חדש או מאחוריך עבירות תנועה רבות הסיכוי שלך לפגוע או להיפגע בתאונה עולה בכמה מונים.
רבים מאתנו, הנוהגים בכבישים, היו מעורבים בתאונות דרכים. מרבית התאונות מסתיימות ללא נפגעים כלל או עם פגיעות קלות בלבד. חלק קטן מהתאונות מסתיים בפציעה קשה יותר של מי מהמעורבים. מיעוט מהתאונות מסתיים בתוצאה קטלנית – מותו של אדם.
מי שהתנסה בעבר בנושא תאונת דרכים עם נפגע/ים מכיר את התהליך העובר על הנהג המעורב, החל מהתאונה עצמה, החלפת הפרטים, פניה לחדר המיון, דיווח למשטרה ולחברת הביטוח. לא נעים, אבל לא נורא. אם איתרע מזלנו והתאונה אירעה באשמתנו, יתכן שגם חווינו הליך משפטי שבסיומו נפסל רישיון הנהיגה שלנו לתקופה מסוימת, ספגנו קנס, אך בתום כל אלה, שבנו לאחוז בהגה, אולי זהירים יותר.
משטרת ישראל, המופקדת על חקירת תאונות הדרכים, משמשת מעין מסננת בין המקרים הקלים לקשים יותר. משיקולי כח אדם ועומס, היא ממעטת לחקור תאונות דרכים קלות. מרבית תאונות הדרכים מסתיימות בסגירת התיק במשטרה, ללא העמדה לדין של אף אחד מהמעורבים, גם אם מדובר בתאונה שהאחריות לה ברורה על פניה. שיקולי המשטרה, ממוקדים בעיקר בתוצאות התאונה, ולא במידת הרשלנות או חוסר המיומנות של גורם התאונה.
שום דבר מכל אלה אינו חל כשמדובר בתאונה קטלנית. מי שהיה מעורב, חלילה, בתאונה כזו, מוצא עצמו מהר מאוד בסיטואציה אחרת לחלוטין. הוא נחקר ארוכות, רשיונו נפסל מנהלתית, לעיתים עד תום המשפט, שיכול להימשך זמן רב, ואם יורשע הוא עלול למצוא את עצמו מרצה עונש מאסר בפועל ופסילה לתקופה של שנים רבות. השלכותיה של תאונת דרכים קטלנית, בכל המובנים קשות הרבה יותר מתאונה חמורה שאינה קטלנית.
התמודדות עם תאונה קטלנית היא משימה מורכבת, ממושכת ומסובכת שכן מדובר בשילוב מערכות בינתחומי של פיזיקה, רפואה, מכונאות רכב, מומחיות בחקר תאונות, ועוד. בדרך כלל, אין מנוס מהסתייעות באנשי מקצוע בקיאים ומיומנים, אשר ילוו אותך לאורך הדרך וינסו לחלץ אותך מהסבך – עורכי דין, מומחים טכניים, מומחים רפואיים ואחרים.
תאונת דרכים כלל ראשון – נהיגה זהירה
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תאונה קטלנית היא להימנע ממנה. דא עקא, מאחר ובדרך כלל תוצאות התאונה, אינן תמיד פועל יוצא של דרך הנהיגה דווקא, לרוב הצטברות של נסיבות אחרות, שחלקן אינו בשליטתך כנהג, הימנעות פירושה לעשות כל מאמץ אפשרי על מנת להימנע מתאונה בכלל.
נהיגה זהירה חופפת לרוב נהיגה כחוק. נהיגה בגבולות החוק היא לעיתים מעצבנת ופחות מאתגרת, אך היא מפחיתה בהחלט את הסיכון למעורבות בתאונה, ומהווה לא פעם הגנה טובה אם תאונה קטלנית מתרחשת חרף אמצעי הזהירות שנקטת.
ערנות מלאה ושליטה ברכב, תוך התאמת מהירות הנסיעה לתנאי הדרך, הקפדה על שדה ראיה נרחב ככל שאפשר בנסיבות, מצב פיזי ונפשי תקינים ונהיגה ברכב תקין הם בדרך כלל תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להימנע מתאונות, ומי אמר שזו משימה קלה?
התאונה עצמה
ההתמודדות עם תוצאות התאונה מתחילה מיד עם התרחשותה, ואולי שבריר שניה לפני כן. אם הצלחת להבחין בסכנה המתקרבת יחרטו במוחך הרגעים האיומים ההם בהם אתה מנסה בכל כוחך לבלום, להסיט את ההגה, ואחר כך האימה והניסיון להגן על עצמך ועל הנוסעים ברכב, המכה והשקט המחריד שלאחריה.
להתנהגותך ברגעים אלו יש השפעה מכרעת על מה שיקרה לך בעתיד. את הרגעים האלה תידרש לשחזר שוב ושוב עבור עצמך, עבור הסובבים אותך, ובמיוחד עבור המשטרה. מרגע זה מתחילה המערכה הגדולה, שהיא אולי הקשה בחייך. אם תנהל מערכה זו בנחישות הראויה, ובמיוחד בתבונה תוך הסתייעות ביעדים מעולים, יש סיכוי רב כי תצא ממנה ללא רבב, או לפחות עם נזק מינימלי לחירותך, רישיון הנהיגה שלך ועתידך החברתי/מקצועי.
לאחר התאונה
מטבע הדברים מופנית תשומת הלב המיידית שלך למצבך הגופני ולמצבם של הנוסעים ברכב, אם היו כאלה, ושל בני אדם אחרים המעורבים בתאונה.
אם שפר עליך מזלך ואתה מסוגל לצאת מהרכב בכוחות עצמך, קרוב לוודאי כי זה הדבר הראשון שתעשה.
בשלב הזה עליך לעשות כל מאמץ להחיש עזרה לנפגעים, זו חובתך החוקית כנהג ובוודאי המוסרית כאדם. הזעקת כוחות ההצלה תוך מתן תיאור מדויק של מיקומך היא הפעולה הנכונה ביותר.
לאחר שהתפנית ממשימה זו, נסה לסייע במידת האפשר לפצועים. הכלל הוא כי יש לתת עזרה ראשונה על פי הכשרתך בלבד. אל תזיז פצועים, אלא אם נשקפת סכנה מידית לחייהם מגורם חיצוני כגון רכב בוער, כלי רכב הנוסעים בכביש וכיוצא באלה.
אם יש אנשים בקרבת מקום הם בודאי יסייעו לך. כדאי שתמצא את הזמן לבדוק גם את עצמך – הן פיזית והן נפשית, שכן לפעמים טראומה עלולה לגרום לך לעשות פעולות, שתצטער עליהן בעתיד.
עוד לפני שאתה מתחיל לנסות ולשחזר מה קרה, את שיחת הטלפון השניה שלך שמור לטובת אדם הקרוב אליך, רצוי כזה שידע לשמור על קור רוח. בקש ממנו כי יגיע מיד למקום, רצוי עם מצלמה. אם ידך משגת כדאי שתזעיק למקום גם עורך דין מומחה לתאונות קטלניות. לפעמים זווית ראיה נכונה או תיעוד על אתר של מקום התאונה, הרכבים המעורבים ופריטים נוספים עשויים לחסוך לך הליכים משפטיים ארוכים, ועינויי דין ממושכים.
הניסיון מלמד שברגעים הראשונים שלאחר התאונה מתרחשים אירועים רבים כגון: הגעת אנשים המבקשים לסייע, פעולות חילוץ והצלה, פעילות סקרנים, ועוד, הגורמים לטשטוש הזירה. דבר זה עלול להתבטא באובדן ראיות אשר עשויות היו לסייע לך להוכיח את חפותך.
המשטרה אשר תפקידה לשמר את הזירה, לא מגיעה מיד, וגם לאחר הגעתה, עסוקים בדרך כלל השוטרים יותר בהצלת חיי אדם ופחות בזירה עצמה.
אם אינך אשם בתאונה יש לך אינטרס עליון כי איש לא ישנה את הממצאים בזירה ולכן אל תזיז את הרכב בו נהגת ממקום התאונה, גם אם הדבר יוצר פקק תנועה ענקי- זה ממש לא עניינך עכשיו. במידה והינך נדרש לכך, מסור פרטיך, ואפשר לכל המבקש זאת להעתיק את פרטי התעודות – זו חובתך החוקית. המתן במקום התאונה עד להגעת שוטר, נסה להבין את תמונת האירוע ומנע הזזת רכבים ו/או חפצים אחרים הקשורים בתאונה. אם אינך מבין איך קרתה התאונה נסה לשאול עדי ראיה או אנשים אחרים שהיו במקום או היו מעורבים בתאונה (עם האחרונים נקוט משנה זהירות, שכן לחלקם יש אינטרס מנוגד לשלך – ודי לחכימא ברמיזא…). יצחק כ. הואשם בבית המשפט לתעבורה בכך שדרס ילד שהלך עם אופניו על מעבר חצייה – גרימת מוות ברשלנות. זוכה מכל אשמה לאחר שסניגורו הצליח להוכיח בבית המשפט כי עדי הראיה שעליהם הסתמכה התביעה, היו בעלי אינטרס להפלילו, ויש חשש כבד שעדויותיהם אינן אלא עדויות שקר. (מדינת ישראל נ' יצחק כ. לנאשם: עורך דין תעבורה – עו"ד עזריאלנט).
אם בשום אופן אינך מצליח לפענח את אשר קרה ובמיוחד אינך רואה גירסא המתיישבת עם חפותך, אין לך ברירה אלא להזמין למקום בעל מקצוע מתאים – עורך דין תעבורה המתמחה בתאונות דרכים או חוקר תאונות דרכים פרטי שיסיעו לך, בזמן אמת, לקרוא את תמונת המצב ולנסות לשחזר את אשר אירע.
תאונות דרכים קטלניות חקירת המשטרה
עם קבלת דיווח על תאונה, ובעיקר כאשר ברור מראש שתוצאותיה אינן קלות, תצא ניידת משטרה למקום התאונה. עד להגעתה ינסה השוטר לברר באמצעות מד"א את מצב הנפגעים. בדרך כלל השוטרים המגיעים ראשונים לתאונה אינם שוטרים המתמחים בחקר תאונות דרכים, ותפקידם מתמצה בתחקור ראשוני של פרטי התאונה, שימור זירת התאונה עד הגעת הבוחנים והכוונת התנועה.
עם הגעת השוטר גש אליו ומסור לו את פרטיך המלאים ואת המסמכים, אל תמסור דבר מעבר לכך, אלא אם אתה משוכנע כי הדבר יסייע לך. שוטרים נוטים לרשום הכל, ודברים שתאמר אגב סערת רגשות, וללא כל שיקול דעת, עלולים להתברר בדיעבד כפח שטמנת לעצמך.
כמי שהיה מעורב באירוע כה טראומטי יתכן בהחלט כי הזיכרון שלך מן האירוע אינו מדויק ולוקה בחסר. למען האמת רובם המכריע של המעורבים בתאונות קטלניות אינם יודעים בדיוק מה קרה, והם מונעים לא פעם על ידי רגשות אשם הגורמים להם למסור גירסא מזיקה ו/או מבולבלת כליל, שודאי אינה מסייעת להבנת התאונה.
במידה ולא נפגעת בתאונה, המתן במקום עד להגעת בוחן התאונות. בוחן התאונות הוא איש המקצוע שתפקידו לקבוע איך קרתה התאונה, ומי נושא באחריות לה. אינך חייב למסור לו דבר מלבד פרטיך האישיים. אם השוטר מאיץ בך, הסבר לו כי אתה מבקש תחילה להירגע לשתות מים ולחשוב, שכן אינך בטוח שאתה מסוגל, בשלב זה, למסור עדות משמעותית, משום שאתה מבולבל, בהלם או נפגעת ממכה בראשך (אם אכן כך הם פני הדברים).
ברגעים הבאים פתח עיניך היטב ושים לב כי אחרים המעורבים בתאונה לא מזיזים דברים ממקומם ולא משנים את הממצאים בשטח. אם ראית דבר כזה, דווח מיד לשוטר הנמצא במקום.
אם יש בידיך מצלמה בקש מאדם המצוי בקרבתך לסייע בתיעוד וצילום זירת האירוע וכן לצלם עדי ראיה המסרבים לתת לך פרטים ואת עבודת המשטרה. הימנע ככל האפשר מלעשות זאת בעצמך, ותן לאחרים לסייע בידך, כדי שיוכלו לשמש עדים בהמשך החקירה ובמשפט. תיעוד כזה עשוי לסייע רבות להגנתך.
בוחן התאונות יגיע במוקדם או במאוחר. תחילה יתמקד בתיעוד הזירה ורק לאחר מכן ינסה לקבל את גרסתך לאירועים. נצל זמן זה כדי לשחזר לעצמך את מה שאירע, והתייעץ עם עורך דין, על מנת שיסביר לך את ההשלכות המשפטיות העלולות לנבוע מכל אחד מאירועי התאונה. עורך דין תעבורה ידריך אותך כיצד לנהוג מעתה ואילך, ומוטב שלא תעשה שום צעד מבלי יעוץ זה.
אם אתה מתפנה מזירת האירוע, דאג לעשות כן רק לאחר שאדם שעליו אתה סומך, ומצויד במצלמה, יישאר במקומך. לבית החולים סע בליווי של מישהו אחר. אותו אדם שנשאר בשטח יפעל לשמירת האינטרסים שלך ויוודא כי איש אינו מנסה לשבש את מלאכת החקירה. (יש למעורבים אחרים או לנפגעים אינטרס לא קטן "להפיל עליך את התיק").
בוחן המשטרה ינסה בשלב ראשוני להסיק מהממצאים בשטח את הסיבות לתאונה וגרסאות המעורבים הן רק בבחינת אישור למסקנותיו. למרבה הצער, שלב התיעוד של הזירה נעשה לעיתים באופן רשלני וממילא, כפועל יוצא מכך, מתקבלות מסקנות שגויות לחלוטין לגבי אופן התרחשות התאונה.
חקירה רשלנית עלולה להסב נזק עצום לאדם חף מפשע. סניגור מיומן יוכל להצביע על הכשלים בחקירה ולהשתמש בהם כדי לעורר את אותו ספק סביר, אשר יביא לזיכויו של הנאשם. סיפורם של מ. וע. שלוש יכול לשמש דוגמה מאלפת. השניים הואשמו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בהריגה. על פי כתב האישום שהוגש נגדם הם גרמו לתאונה קטלנית ואף שיבשו הליכי משפט שכן על פי הטענה, הם שרפו את הרכב בו גרמו לתאונה, על מנת למנוע מהמשטרה לעלות על עקבותיהם, ולאחר מכן התלוננו במשטרה על גניבתו. בית המשפט המחוזי זיכה אותם, מחמת הספק, לאחר שהתברר כי המשטרה כלל לא טרחה לבצע מספר פעולות חקירה שהיו יכולות להסיר כל חשד מעל הנאשמים או להיפך להוכיח את אשמתם מעל כל ספק. השופט א. לוי קבע: "ולא למותר להדגיש כי תפקידה של המשטרה, אינו מצטמצם לאיסוף חומר מרשיע נגד חשוד, אלא גם כולל את החובה לבחון ראיות שעשויות להצביע על חפותו, ואז יתכן שהיו גם נפתחים אפיקי חקירה אחרים" (ת"פ 40399 (ת"א), מ"י נ' שלוש לנאשם: עו"ד רות עזריאלנט).
למרבה הצער, גם כיום לקח זה לא יושם עד תום. במאמר מוסגר יצוין כי המדינה, שחששה, ככל הנראה, מהשלכותיו של פסק הדין, שכן מחדלי חקירה הינן בבחינת "חזיון נפרץ" בחקירות המשטרה, מיהרה וערערה עליו לבית המשפט העליון. לאחר שמיעת הערות השופטים, אשר תמהו על גישתה, חזרה בה המדינה, והזיכוי נותר על כנו (ע"פ 4557/00, מ"י נ' שלוש ואח' לנאשם: עו"ד רות עזריאלנט)
בשלב הבא תידרש על ידי הבוחן למסור את גרסתך לאירועים. עמוד היטב על משמר זכויותיך. הבוחן יסביר לך כי הוא מעונין רק בגרסה ראשונית, זכותך החוקית היא להימנע ממסירת גרסה כל עוד לא ברור לך מה מצבך וכל עוד לא נועצת בעורך דין. מוטב לנסות ולדחות את מסירת הגרסה לשלב שבו תהיה בטוח לחלוטין במה שקרה. עם זאת, ההימנעות ממסירת גרסה צריכה להיעשות בטקט ובתבונה.
זכור כי הבוחן יעדיף לגלות, כמה שיותר מהר, את הסיבה לתאונה, לעיתים החיפזון בא על חשבון בירור מעמיק ויסודי של הנסיבות, ובסופו של דבר על חשבונך. אל תיחפז- קח את הזמן, ואל תמהר למסור את גרסתך טרם הגעת להבנה עמוקה של אשר קרה.
אם אינך נושא באחריות – וזאת תדע רק לאחר שיחה עם עורך הדין שלך – תוכל בהמשך לשתף פעולה באופן מלא: למסור כל פרט שיידרש ממך, ולסייע למשטרה להתחקות אחרי כל ממצא, שיביא להבנה טובה יותר של התאונה.
שלב מסירת העדות במשטרה הינו השלב הקריטי ביותר עבורך. בשלב זה אמור החוקר להזהיר אותך כי כל דבר שתאמר עלול לשמש נגדך. אם החוקר נמנע מלהזהיר אותך, אין זה אומר כי אינך אשם בתאונה. החוק קובע כי הודעה שנגבתה שלא באזהרה אינה נפסלת אך ורק בשל כך. לכן, אם החוקר נמנע מלהזהירך, בקש ממנו לדעת בדיוק האם לדעתו אתה אחראי לתאונה, ואל תסתפק בתשובות של אני עוד לא יכול לדעת. עדותך נמסרת לאחר שלבוחן יש תמונה מסוימת של מה שאירע ובדרך כלל היא נדרשת רק כדי לאשש או להפריך את מסקנותיו.
שלב מסירת הגרסה צריך להיעשות תוך שיקול דעת וידיעת הסיכון כי תועמד לדין. אם אינך נושא באחריות לתאונה מסור את כל הידוע לך. עליך להביא בחשבון כי גם אחריות חלקית הינה אחריות מלאה לצורך הרשעתך בפלילים.
חקירת הבוחן נעשית כאשר יש בידו מנתוני השטח תמונה מסוימת של האירוע. בדרך כלל עדותך רק תחזק את המגמה הראשונית של הבוחן, ולא תוכל להפוך אותה.
חקירתך על ידי הבוחן תיעשה לרוב בתחנת המשטרה, אלא אם הינך מאושפז בבית החולים, והוא אמור לרשום כל מה שתאמר. הניסיון מלמד שרישום החוקר אינו בהכרח מלא ומדויק, העובדה כי העדות נכתבת על ידו במהלך החקירה ולא מוקלטת, מכבידה בהחלט.
ישנן שאלות אשר נשאלות תדיר בחקירות המשטרה. שאלות אלה הנן כחרב פיפיות וכל מה שלא תענה עליהן יהיה בסוף לרעתך. כך לדוגמה: האם ראית את הרכב האחר לפני התאונה? אם תאמר שכן מיד יטענו כלפיך שהיה בידיך זמן מספיק למנוע את התאונה ואם תאמר שלא יאמרו כי בכך התרשלת, שכן לא היית ער לנעשה סביבך.
בחקירה תתבקש למסור פרטים לגבי מהירות נסיעתך ואומדן של מרחקים, השתדל להסתפק בתשובות כגון איני יודע בדיוק וקשה לי להעריך, שכן מדובר באומדנים והערכות בלבד, אשר בהרבה מקרים מתגלים כשגויים ובעיקר כי זה ישמש בסופו של דבר נגדך. לדוגמא: אם נהגת מהר, זו תהיה אינדיקציה לרשלנות ואם נהגת לאט, סימן שהיה בידיך זמן מספיק לעצור ולמנוע את התאונה, אלא אם כן חלמת, היית שיכור או סתם לא שמת לב למתרחש…
במשטרה תידרש להשיב על שאלה "תמימה" כמו: האם הרכב היה תקין? – בלמים, הגה וכיו"ב? גם כאן הימנע מלתת את התשובה הברורה מאליה. תקינות הרכב היא דבר שלרוב אינו בידיעתך האישית, אין סיבה שתחסוך מן הבוחן את בדיקת הרכב על ידי התשובה החיובית. הסבר לבוחן כי אינך יודע וזה תפקידו לבחון, שכן אם תאמר שהרכב תקין ייסתם הגולל על כל ניסיון עתידי להסביר בבית המשפט כי התאונה נבעה מנסיבות שאינן בשליטתך, ואם הרכב אינו תקין והיית ער לתקלה יהיה בכך כדי לחזק את המסקנה כי התרשלת בהקפדה על תקינות הרכב.
בתום החקירה בקש לקרוא את מה שנרשם מפיך בעצמך – אל תסתפק בכך שהחוקר יקרא את העדות באוזניך. העדות צריכה להיות בכתב ברור וקריא גם לך. אם התברר לך כי דבריך לא נרשמו בדיוק או לא בהקשר הנכון, או לא נרשמו כלל או אין בהם כדי להבהיר את כוונתך בקש להוסיף ולתקן. בבית המשפט לא תישמע בטענה כי לא שמת לב לפרטים.
אם החוקר מסרב לתקן את דבריך או להוסיף את אשר השמיט אל תחשוש: ברגע שיבקש ממך לחתום נצל את ההזדמנות ורשום: אני מסרב לחתום כי … וכאן המקום לפרט את כל מה שהחסיר הבוחן, אל תבזבז זמן – רוב הסיכויים שהבוחן יתעשת במהרה וייקח ממך את העט ואת הנייר בבעתה.
בתום חקירתך תקבל המשטרה החלטה בשלושה תחומים קריטיים עבורך:
א. האם לעצור אותך להמשך החקירה.
ב. האם לפסול את רשיונך מנהלית ל- 90 יום.
ג. אילו הליכי חקירה נדרשים על מנת להשלים את התמונה.
ההערה (או ההארה!) החשובה ביותר בנושא חקירת המשטרה הינה כי הניסיון המצטבר בחקר תאונות קטלניות מוכיח שהאחרון שיודע את נסיבות ההתרחשות של תאונה קטלנית, שאירעה זה עתה, הוא… הנהג! הפציעה הפיזית, אם ישנה, ובמיוחד ההלם הנפשי והלחץ הסביבתי גורמים לנהג ל"דעת" דברים שבמציאות הוא אינו יודע באמת, ולהעיד על נתונים שלא התקיימו במציאות.
בדרך כלל הדבר נעשה, לא בכוונה רעה אלא מתוך הדחף האנושי שמקנן בכל אחד מאתנו שלא ל"התפס" בחוסר ידיעה על דברים שאמורים להיות ידועים לך – אם הנהג לא יודע מי ידע?
במקרים אחרים הדבר נעשה מתוך ניסיון ל"תפור" סיפור שיכסה על רשלנות זו או אחרת. עליך לדעת כי אין דבר יותר מסוכן לחופש האישי שלך ולרישיון הנהיגה שלך ממתן גירסא סתמית, שניתן בקלות להיווכח כי היא אינה נכונה (לדוגמא: אתה מספר כי נסעת 50 קמ"ש, אך סימני הבלימה מוכיחים 80 קמ"ש, אמנם 80 קמ"ש זה בתחום החוקי, אולם השקר מוכיח כי יש לך מה להסתיר…) הלקח החיוני הינו לבחון האם תאור האירוע כפי שנקלט בראשך אכן מתאים לנתוני השטח. אם אינך מסוגל לבחון זאת בעצמך, רצוי שתיעזר באנשי מקצוע הבקיאים בנושא.
דוגמה טובה לכך היא סיפורו של ע.א שהואשם בבית המשפט לתעבורה בגרימת תאונה קטלנית. לע.א לא היה הסבר מניח את הדעת להתרחשות התאונה והטבעת על צווארו החלה להתהדק. במהלך עדויות התביעה גילה סניגורו כי ישנה אפשרות תיאורטית, שלא נשללה על ידי המשטרה שהתאונה התרחשה בדרך אחרת, ואם כאלה הם פני הדברים, אין אחריות לע.א. אפשרות זו הוצגה בפני בית המשפט והתביעה, החומר הועבר לעיונו של הבוחן הראשי במשטרה, אשר פסק כי אכן לא ניתן לשלול אפשרות זו. כתב האישום נגד ע.א בוטל והוא זוכה מן האשמה, למרות שהוא עצמו כלל לא ידע להסביר איך קרתה התאונה. מסתבר כי לא פעם המציאות מזמנת מקרים שהם מעל ומעבר לכל דמיון סביר, ויש צורך ביצירתיות אין קץ.
(מ"י נגד ע.א., לנאשם: עו"ד רות עזריאלנט)
מעצר
המעצר נועד למנוע שיבוש הליכי חקירה ו/או לשלול סיכון הנובע ממך. את הסיכון ניתן לנטרל בוודאי בדרך של פסילת רישיון הנהיגה שלך ואילו לגבי שיבוש הליכי חקירה, ברוב המקרים, די יהיה במעצר בית, אם בכלל.
אל תחשוש ממעצר, זכור כי חובה להביאך בפני שופט בהקדם האפשרי ותוך 24 שעות לכל היותר וממילא גדולים הסיכויים כי אם אינך עבריין מועד, עורך הדין שלך יצליח לגרום לשחרורך המיידי.
פסילת רישיון בעקבות תאונת דרכים
בתאונה קטלנית מוסמך קצין משטרה לפסול את רשיונך לתקופה של 90 יום, ללא כל צורך בצו של שופט. החוק מגביל את שיקול הדעת של קצין המשטרה להערכה האם סביר שיוגש נגדך כתב אישום. כפועל יוצא מכך, במידה ומן הראיות מסתמנת אחריותך לתאונה, רוב הסיכויים כי רשיונך יפסל לתקופה זו.
לפסילת הרישיון על ידי קצין משטרה יקדם הליך המכונה שימוע. במהלך השימוע יסביר הקצין מדוע לדעתו יש עילה לפסול את רשיונך, ויתן לך הזדמנות לשכנעו כי לא כך הוא. במסגרת שיקוליו אמור הקצין לשקול גם את ותק הנהיגה שלך ואת עברך התעבורתי והפלילי, אך לרוב לא יהיה בהם ממילא להטות את הכף לטובתך. האזן היטב לנימוקי הקצין שכן במקרים רבים אלו הטיעונים עמם תצטרך להתמודד בעתיד במסגרת המשפט.
שלב השימוע אמור להיות מתועד. כל מה שתאמר עלול לשמש נגדך, ולכן השתדל להגיע לשלב זה עם עורך דין או לאחר שהתייעצת עם עורך דין תעבורה והקפד להימנע ממסירת פרטים אשר יסייעו בהפללתך.
בתום השימוע קרוב לוודאי כי קצין המשטרה ימסור לידיך צו פסילה לפיו נפסל רישיון הנהיגה שלך לתשעים יום מעת מתן ההחלטה. בשלב זה תידרש כמובן למסור את רישיון הנהיגה שלך לקצין, אם הוא לא נלקח ממך עוד קודם לכן. אל תתמקח עם הקצין ומסור את הרישיון – אי מסירת הרישיון הינה עבירה. יתר על כן – כל עוד לא מסרת אתה פסול מלנהוג, אך מנין 90 הימים לא יתחיל.
החלטת הקצין איננה בבחינת סוף פסוק. זכותך לבקש מבית המשפט לתעבורה, לבטל את צו הפסילה על ידי הגשת בקשה בכתב. צעד זה מוטב שייעשה לאחר גיבוש אסטרטגית ההגנה שלך, שכן גם כאן כל שתציין בבקשתך, או תאמר בהליך, עלול לשמש נגדך.
מומלץ להגיש את הבקשה בבית המשפט שבתחום שיפוטו אירעה התאונה, אם כי על פי חוק, מוסמך לדון בבקשה גם בית המשפט הנמצא במקום מגוריך.
לאחר הגשת הבקשה יקבע בית המשפט דיון, במהלכו יחליט האם לבטל את החלטת הקצין או לקיימה. בתי המשפט נוטים לרוב לפסול נהגים שהיו מעורבים בתאונות קטלניות על מנת להבטיח "צינון", אשר יש לו גם פן חינוכי כלפי ציבור הנהגים. עם זאת, בתי המשפט בהחלט מחזירים רישיונות נהיגה במקרה שהאשמה אינה ברורה מן הראיות.
החוק מאפשר הגשת ערר על החלטת בית המשפט, וניתן להגיע במידת הצורך אף לבית המשפט העליון.
המשך הליכי החקירה
לאחר קבלת גרסתך, יש בידי החוקר את מרבית התמונה העולה מממצאי השטח, וכן את הגרסאות של המעורבים והעדים. בשלב זה יקבל הבוחן, יחד עם מפקדיו, החלטה האם לבצע השלמות חקירה או להעביר את התיק לגורמי התביעה. תקופת הפסילה המנהלית מאפשרת לבוחן פסק זמן כדי להשלים את הפינות האחרונות, בטרם יועבר לפרקליטות.
להבדיל מתאונות דרכים אחרות, הגשת התביעה, במקרה של תאונה קטלנית, איננה מסורה בידי משטרת ישראל, אלא בידי הפרקליטות. זו דוגמה נוספת לייחודן של התאונות הקטלניות ולחשיבות הרבה שמייחסת להן מערכת המשפט, שכן ככלל, הפרקליטות מייצגת את המדינה רק בעבירות חמורות.
לעיתים תבקש ממך המשטרה לערוך שחזור של התאונה. הרעיון הוא לצאת למקום התאונה, לייצר סביבה דומה לזו שהיתה בעת התאונה ועל ידי כך לנסות ולבחון מקרוב מדוע היא התרחשה ומה אירע.
בשחזור מומלץ מאוד להשתתף לאחר קבלת יעוץ משפטי הולם ובהשתתפות עורך דין ואולי גם בוחן תנועה מטעמך.
חקירת המשטרה אינה נעשית תמיד בחדר בתחנה, חקירה היא עניין דינמי. בכל הזדמנות בה אתה בא במגע עם השוטרים, שים לב לדברים שנאמרים על ידך. אפילו דברים שתאמר בצחוק עלולים להירשם מיד על ידי השוטר, ולשמש נגדך בבוא העת, גם אם לא הוזהרת מראש, וגם אם הם נאמרו אגב אורחא.
אין זה מאוחר בשלב החקירה להציג ראיות או עדויות השופכות אור על האירועים. מוטב להציגן בשלב זה, ולא לשומרן לאחר כך, שכן ראיות מאוחרות מכונות "כבושות" ועתידות להתקבל בספקנות בעתיד. בשפה המשפטית נתפסות, לא פעם, ראיות אלו כ"בדותות מן הזמן האחרון", אשר רק מסבות נזק, והופכות עד מהרה לכלי נוסף במערכה נגדך.
בתום החקירה יועבר התיק לפרקליטות. בתקופת הפסילה המנהלית תעשה הפרקליטות מאמץ לגבש עמדה לגבי העמדתך לדין ובמידת הצורך תכין כתב אישום. תיקי תאונות קטלניות מטופלים יותר בזריזות, מאשר תיקים אחרים, כיוון שהפרקליטות אמורה להגיש בעניינך בקשה לפסילה עד תום ההליכים, דהיינו, עד אשר תינתן הכרעת דין בעניינך.
במרבית המקרים מקבלת הפרקליטות את עמדת המשטרה, ואם זו מצאה כי יש להעמידך לדין, כך יקרה בסופו של דבר. עם זאת, בפרקליטות ניתן דגש על הצדדים המשפטיים ומארג הראיות הכולל, ופעמים יתבקשו אנשי המשטרה לבצע השלמות חקירה, כדי להדביק טוב יותר את חלקי הפזל.
אם מהראיות המצויות בתיק החקירה לא ניתן להטיל עליך את האחריות לתאונה, גם אז רק הפרקליטות היא זו שמוסמכת לסגור את תיק החקירה נגדך. במקרה כזה, חובה על המשטרה להחזיר לך את הרישיון , אף אם לא הסתיימה תקופת הפסילה המנהלית ולשלוח לך הודעה פורמלית על סגירת התיק.
אם לא הוגש נגדך כתב אישום בתום תקופת הפסילה המנהלית, אין זה אומר כי לא תואשם. הדבר מצביע על כך שתיק החקירה מורכב וקשה ואין ספק שיש בכך נקודת אור מסוימת. יתכן גם כי הדבר מצביע על הערכה כי המשך נהיגתך אינה מסוכנת, וגם זו סיבה טובה לתקווה.
היה ועד תום תשעים הימים לא הוגש נגדך כתב אישום, אתה רשאי לגשת ליחידת המשטרה בה נלקח רשיונך ולקבלו בחזרה, כל עוד לא נקבע אחרת.
כתב אישום ופסילה עד תום ההליכים
על פי החוק, רשאית המדינה, אם הוגש נגדך כתב אישום, לבקש מבית המשפט לפסול את רישיון הנהיגה שלך עד תום ההליכים המשפטיים, כלומר עד לסיום המשפט.
כשמדובר בתאונה קטלנית עושים שימוש מרובה בכלי זה, מתוך הנחה כי מי שנהיגתו הביאה למותו של אדם, הוא כל כך מסוכן, שמוצדק לא להחזיר לו את הרישיון , אלא אם יתברר באורח חד משמעי כי הוא אינו אשם בתאונה.
לרוב תעשה המדינה מאמץ להגיש את הבקשה בצירוף כתב האישום עוד לפני תום תקופת הפסילה המנהלית כדי ליצור רצף של פסילות. בהעדר רצף שכזה עלולה בקשת המדינה להידחות שכן מיד יטענו כלפיה כי אם הנהג כה מסוכן, מדוע הוחזר לו רשיונו בתום הפסילה המנהלית.
יצוין כי בעבר, משך שנים ארוכות, נהגה המדינה לבקש מבתי המשפט את הארכת פסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים, עוד טרם הגשת כתב אישום. נוהג זה בוטל על ידי בית המשפט במה שידוע עד היום כ"הלכת תקומי". אפי תקומי, נהג אוטובוס שהתהפך מצפון לצומת גולני. כתוצאה מהתאונה נהרגו 17 נוסעים ו – 37 נפצעו. חקירת המקרה התארכה ובתום 90 ימי הפסילה המנהלית, פנתה, כפי שעשתה פעמים רבות בעבר, לבית המשפט לתעבורה בטבריה, בבקשה להאריך את פסילת הרישיון עד תום ההליכים, הגם שטרם הוגש כתב אישום. מדובר בתאונת הדרכים הקשה ביותר שאירעה אי פעם בישראל ולכאורה התוצאה בבקשה כזו היתה ידועה מראש. לאחר שמיעת טיעוני הסניגור, אשר שכנע את בית המשפט כי ההליך עומד בסתירה לחוק, דחה בית המשפט לתעבורה את בקשת המדינה וגם ערעורה לבית המשפט המחוזי נדחה. יתירה מכך, גם לאחר הגשת כתב האישום לא נפסל הנהג עד תום ההליכים, שכן בית המשפט לא השתכנע – נוכח החומר שהוצג בפניו, במסוכנותו של מר תקומי ו/או באחריותו לתאונה, כפי שעולה מהחומר הראשוני. מקרה זה מהווה הוכחה ניצחת לכך שגם כשמדובר בתאונת הדרכים הקשה ביותר שקרתה בישראל, עדיין שיקולי בית המשפט הם לגופו של עניין ואינם מוטים כהוא זה מה"לחץ" הציבורי בעניין. (מ"י נגד א. תקומי, לנאשם: עו"ד א. עזריאלנט).
לאחר הגשת הבקשה לפסילה עד תום ההליכים תוזמן לדיון בבית המשפט השלום לתעבורה בפני שופט אשר יצטרך לדון בבקשה. מאחר ומועד הדיון נקבע קרוב מאוד למועד הגשת הבקשה קרוב לוודאי כי הזימון יעשה טלפונית או באמצעות שוטר שימסור לך הזמנה בביתך.
מאחר והוגש נגדך כתב אישום אתה רשאי לעיין כבר בכל חומר החקירה שאספה המשטרה וזאת ניתן לעשות על ידי פניה לפרקליטות המחוז בו מתקיים הדיון. עיון בחומר הינו הכרחי על מנת לגבש את קו ההגנה שלך או להעלות טענות בפני השופט, לרוב זו היא הפעם הראשונה בה תוכל להיחשף פורמלית לעדויות אחרים בנוגע לתאונה ולפרטי עבודת הבוחן בשטח.
לדיון זה רצוי לבוא עם עורך דין, אך גם אם לא נערכת אליו כיאות, תוכל, במעמד הדיון, לבקש מבית המשפט לדחות אותו במספר ימים על מנת שתשכור עורך דין.
במידה וידך אינה משגת, תוכל לבקש מבית המשפט למנות לך עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. במקרה זה רצוי כי תפנה לסניגוריה הציבורית ותבקש כי ימונה לך עורך דין המתמחה בתאונות קטלניות, ולא עורך דין פלילי גרידא, שכן מדובר במומחיות ספציפית הכרוכה בהבנה עמוקה של הפיזיקה והדינמיקה של מרכיבי התאונה, בצד המומחיות המשפטית הרלוונטית.
בה בעת, בדרך כלל, כאשר הדיון נדחה, יצטרך בית המשפט לדון בשאלת המשך פסילת רישיון הנהיגה שלך עד לדיון הבא. לרוב יקבע בית המשפט כי עד לדיון הבא אינך רשאי לנהוג. הוא עשוי לא לעשות כן, אם במועד הגשת הבקשה רשיונך כבר הוחזר לך.
במהלך הדיון עצמו, תצטרך התביעה לשכנע את השופט כי יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתך וכי נוכח עברך התעבורתי הוותק שלך בנהיגה, וכן תוצאות התאונה, המשך נהיגתך אכן מסוכן לציבור, ועל כן יש למנוע ממך זכות זו לאלתר.
מאחר ומדובר בראיות לכאורה בלבד, פירוש הדבר הוא כי מקריאת העדויות בתיק המשטרה, ניתן להסיק כי האמור בכתב האישום נכון. בשלב זה לא בוחן בית המשפט את טענות הצדדים לעומקן, ואינו מתייחס לאמינות הדברים, אלא מסתפק בעיון ראשוני בחומר.
ככל שוותק הנהיגה שלך קצר יותר ומספר הרשעותיך גדול יותר יטה בית המשפט להיעתר לבקשת המדינה ולהפך.
במהלך הדיון תוכל אתה, או עורך הדין שלך, להעלות את טענותיך בפני השופט, לרבות טענות הנוגעות לפגיעה החמורה הכרוכה בפסילת רישיון הנהיגה שלך, כגון אובדן היכולת לעבוד לפרנסתך.
לאחר שמיעת הטענות יקבל השופט לידיו את תיק החקירה המשטרתי וכן את גיליון הרשעותיך וייתן החלטתו בבקשה מיד, או כעבור מספר ימים.
כעקרון, פסילה עד תום ההליכים מוגבלת ל-6 חודשים, אלא אם ייקבע אחרת או תוגש בקשה על ידי המאשימה להאריך את הפסילה בטרם תסתיים והבקשה תתקבל.
על החלטת בית המשפט, ניתן להגיש ערר לבית המשפט המחוזי.
גם אם לא הגשת ערר על החלטת שופט התעבורה תוכל להגיש בקשה לדון מחדש בפסילה – בקשה לעיון חוזר, אם חלף זמן ניכר מאז ההחלטה הקודמת או אם חל שינוי נסיבות. זמן ניכר הוא לפחות מספר חודשים ושינוי נסיבות יכול להיות ראיות שנשמעו במשפט ואשר יש בהן כדי לשפוך אור אחר על התאונה, או כל גורם אחר, אשר לא היה ידוע בעת מתן ההחלטה הראשונה.
לאחר מתן ההחלטה בבקשה לפסילה עד תום ההליכים, תוזמן שוב לבית המשפט, על מנת להתחיל במשפט עצמו. הדיון יתקיים בבית המשפט לתעבורה, אלא אם תואשם בהריגה, אך לא בפני אותו שופט אשר דן בבקשה, כי אם בפני שופט אחר, אשר טרם נחשף לחומר החקירה בעניינך.
בפני השופט הדן בכתב האישום, אין בתחילת המשפט כל חומר והוא עתיד להיחשף אך ורק לעדויות ומסמכים שיוגשו במהלך המשפט, לפיכך הוא אמור להיות חף מכל דעה מוקדמת לגבי אחריותך לתאונה.
המשפט מתקיים בדומה למשפט פלילי רגיל. בהליך זה סביר להניח כי תהיה מיוצג על ידי עורך דין מטעמך. אם לא תשכור עורך דין מטעמך, ידאג בית המשפט למנות עבורך סניגור ציבורי ולכן נסתפק כאן בהסברים כלליים.
חובה עליך להתייצב לכל דיון בענינך, כשמדובר בתאונות קטלניות, יקפידו בתי המשפט לוודא את נוכחותך בדיונים, זאת להבדיל ממשפטי תעבורה אחרים, שם לרוב די בנוכחות עורך דינך.
עם הגשת כתב האישום אתה רשאי לעיין ולצלם את חומר החקירה המצוי בתיק המשטרה. לצורך הצילום יש לפנות לפרקליטות המחוז, אשר הגישה את כתב האישום. במהלך המשפט עצמו לא תוכל התביעה להסתמך על חומר שלא ניתנה לך ההזדמנות לעיין בו זמן סביר קודם לכן.
עיון בחומר יסייע לך לקבל תמונה מלאה ומדויקת לגבי הסיבות שהניעו את הפרקליטות להעמיד אותך לדין בגרימת התאונה, ובמיוחד מהן הראיות המשחקות כנגדך.
ככלל, המועד הראשוני שנקבע למשפט איננו "קדוש", ניתן לדחות את הדיונים, אם בבקשה בכתב מראש ואם בבקשה בעל פה במועד שנקבע לדיון. בית המשפט ייעתר לבקשת דחיה אם היא נובעת משיקולים של עיון בחומר החקירה או קבלת יצוג על ידי עורך דין.
פתיחתו הרשמית של המשפט, הינה במה שמכונה "הקראה". בית המשפט אמור להקריא בפניך את כתב האישום ולשמוע את תגובתך, כלומר האם הינך "מודה" בעובדות כתב האישום או "כופר" (לא מודה). הודאה בפני בית המשפט משמעותה נטילת אחריות על גרימת מותו של אדם, בנסיבות המפורטות בו. בטרם תעשה צעד כזה חשוב היטב, האם אומנם אתה מוכן ליטול על עצמך נטל כה כבד. בית המשפט לא יקבל הודאות בחצי פה, או הודאות שמשתמע מהן, כי הן פועל יוצא של שיקולים אחרים.
מקובל להיפגש עם הפרקליט הממונה על התיק בפרקליטות טרם שלב ההקראה. פגישה כזו יכולה לסייע רבות, באשר במהלכה ניתן לדעת מהי עמדת הפרקליטות, וכיצד היא תציג את התאונה בבית המשפט. פגישה כזו עשויה לשמש הזדמנות לשכנע את הפרקליטות כי אינך נושא באחריות לתאונה וכי עליה לבטל את כתב האישום או לפחות להאשימך בעובדות פחות חמורות.
במידה ואינך מודה בעובדות המצוינות בכתב האישום, ינסה בית המשפט לברר מה עומד מאחורי הכפירה. השופט ינסה להבין את הפערים בין עמדת התביעה לבין עמדתך, ולפעול על מנת לגשר עליהם. במידה והינך מיוצג רשאי השופט בשלב זה לברר את העובדות השנויות במחלוקת על מנת שמסגרת ההליך תהיה ברורה וימנעו דיונים וטענות סרק. רק לאחר מכן יקבע השופט מועד לשמיעת ההוכחות.
בשלב ההוכחות ישמע השופט את כל העדים והעדויות, לרבות שלך ושל עדים מטעמך, אם ישנם כאלה. עד מפתח מטעמך עשוי להיות בוחן תאונות דרכים אשר ינסה לקעקע את טענות המשטרה ולהוכיח לבית המשפט, על יסוד מומחיותו, כי אינך נושא באחריות לתאונה.
בשלב ההוכחות הכללים ברורים למדי: תחילה מביאה התביעה את עדיה, ששמם פורט בכתב האישום. התביעה אינה רשאית להביא עדים אחרים, אלא ברשות בית המשפט הניתנת במשורה. עדויות אלה נקראות "פרשת התביעה".
כל עד נחקר בשלושה שלבים. שלב ראשון הוא נחקר על ידי הצד שהזמין אותו, במה שמכונה "חקירה ראשית". הצד המזמין אינו רשאי לשאול את העד שאלות מנחות למשל.
בשלב השני, נחקר העד על ידי הצד השני, במה שמכונה "חקירה נגדית" בשלב זה רשאי הצד החוקר לשאול כל שאלה (רלבנטית כמובן) והוא מיועד לנסות ולקעקע את עדותו של העד.
שלב החקירה הנגדית הינו אולי השלב החשוב ביותר במהלך חקירתו של עד. חקירה טובה ונכונה על ידי עו"ד מיומן, יכולה לחולל פלאים ולקעקע לחלוטין את גרסת התביעה, וממילא את כתב האישום כולו. בתי המשפט העמוסים לעייפה המבקשים לחסוך בזמן, נוהגים חדשות לבקרים, לרסן סניגורים במהלך חקירות נגדיות על ידי הגבלתם בזמן או במספר השאלות, או בטענה כי השאלה "איננה רלבנטית" וזאת על אף העובדה שבית המשפט העליון אמר פעמים רבות בהקשר זה: "אין חקר לתבונתו של סניגור מוכשר". רק עו"ד היודע לעמוד על שלו ומתעקש למצות את החקירה הנגדית, תוך התמודדות עם הלחץ שמופעל עליו על ידי בית המשפט, יוכל להשיג מטרה זו.
במקרה של רחמים, שהואשם בגרימת תאונה קטלנית בה קיפחה את חייה רוכבת אופניים בת 12, היה ברור לתביעה כי גרסתה "בעיתית", למרות זאת סירבה לבטל את כתב האישום והציעה כי יורשע ויוטל עליו עונש קל יחסית של חמש שנות פסילת רישיון . הסניגור שייצג אותו הציע לו לקבל מציאה זו אך רחמים סרב, דבק בחפותו והחליף עו"ד. הסניגור החדש התעקש כי רחמים לא אחראי לתאונה. גם לאחר שבית המשפט הציע כי העונש יהיה אך ורק שלוש שנות פסילה – עונש מפליג בקולתו, ורמז, כדרכם של שופטים, כי אם יסרב להצעה זו, סופו שייענש חמורות אם ימצא אשם. הסניגור, דרש לחקור את בוחן המשטרה על דוכן העדים. בעקבות חקירה נגדית יעילה וארוכה קרסה לבסוף גרסתו של הבוחן והתביעה היא זו שהזדרזה להגיש לבית המשפט בקשה לבטל את כתב האישום נגד אשואל ולזכותו, וכך היה ((רמלה), מ"י נ' אשואל לנאשם: עו"ד רות עזריאלנט).
השלב השלישי הוא שלב "החקירה החוזרת" ובמהלכו רשאי הצד שהזמין את העד, לחקור אותו לגבי דברים שאלו בחקירתו הנגדית. זו מעין חקירה ראשית, אך היא מצומצמת אך ורק למה שעלה מן החקירה הנגדית, ואינה מהווה מקצה שיפורים למה שלא נאמר בחקירה הראשית.
עדות הנאשם
בתום שמיעת כל עדי התביעה, מתחילה "פרשת ההגנה" כלומר, על הצד המתגונן – הנאשם, להביא את עדיו להעיד לטובתו. פרשת ההגנה נפתחת בעדות הנאשם עצמו. הנאשם אינו חייב להעיד, אך במידה ולא יעיד, הדבר ישמש ראיה, כמעט ניצחת, לאשמתו. עדות הנאשם עצמו היא שלב קריטי במשפט. פעמים רבות דברי הנאשם במשפט הם אלו שיביאו להרשעתו. מסיבות אלו חשוב להתכונן היטב לשלב זה, על מנת שלא יתברר בדיעבד כי כל קו ההגנה שלך קורס, בגלל עדותך.
זימון עדים מטעמך הוא על אחריותך. אם הינך חושש כי העדים שבהם אתה מעונין, לא יבואו לבית המשפט מרצונם, עליך להגיש במזכירות בית המשפט בקשה בכתב ובה ציון פרטי העדים וכתובתם על מנת שבית המשפט יזמנם מטעמו. על פי החוק, חובה על אדם שהוזמן להתייצב בבית המשפט. אם עד שהוזמן לא יגיע, רשאי בית המשפט להורות אף על מעצרו על מנת להבטיח התייצבותו.
בתום שמיעת עדי ההגנה, ישמע בית המשפט את ה"סיכומים" – קודם את סיכומי התביעה ולאחר מכן את סיכומי ההגנה, כל אחד מהצדדים ינסה להדגיש בפני בית המשפט את אותן עדויות התומכות בעמדתו, תוך מאמץ אחרון לשכנעו לפסוק לטובתו.
ראוי להדגיש כי בשלב ההוכחות בית המשפט אינו יודע מה מכיל גיליון ההרשעות הקודמות שלך, על מנת למנוע ממידע כזה להשפיע על הכרעתו בדבר אשמתך.
לאחר שמיעת הסיכומים, יצטרך השופט להכריע האם הנאשם זכאי או אשם ולנמק החלטתו. כל אלו יעשו במסגרת הכרעת הדין. אם מצא בית המשפט כי הנאשם זכאי יודיע על כך מיד בפתח הכרעת הדין ובכך יסתיים ההליך כולו. אם החליט בית המשפט להרשיע אותך, בתום הקראת פסק הדין, יתחיל השלב השלישי במשפט – והוא הטיעון לעונש.
הטיעון לעונש, יתקיים במידה ותורשע – או על פי הודייתך או לאחר שמיעת ראיות. במהלכו תתייחס התביעה הן לרכיבי החומרה, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך המשפט, והן לעברך התעבורתי ביחס לוותק שלך בנהיגה, ותבקש לגזור עליך עונש הולם. לאחר מכן ישמע בית המשפט טענות או עדים מטעמך בהקשר זה. בתום שלב זה ייתן בית המשפט את גזר הדין.
כתב אישום בהריגה
בדרך כלל מי שגרם לתאונה קטלנית יואשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות שהעונש עליה הוא עד שלוש שנות מאסר ולא פחות משלושה חודשים. עם זאת ישנם מקרים חריגים בהם ינקוב כתב האישום בעבירה של הריגה החמורה בהרבה והעונש הצפוי בגינה הוא עשרים שנות מאסר.
כתב אישום בהריגה יוגש במקרים בהם התנהגותך עובר לתאונה הייתה פזיזה או אף מכוונת, כך יהיה למשל במקרה בו נהגת ברכב כשאתה שיכור, או שהתאונה נגרמה עקב נטילת סיכון גבוה כמו עקיפה בכביש לא פנוי. הדיון בכתב אישום על הריגה יתקיים בפני בית המשפט המחוזי.
הסדרי טיעון
לאחר הגשת כתב האישום יוכל עורך הדין המייצג אותך לנסות ולשוחח עם נציגי הפרקליטות על מנת לנסות ולשכנע אותם לבטל את כתב האישום, לשנותו או לגבש הסכמה לעניין העונש שיוטל עליך. הסדר זה מכונה הסדר טיעון. הסדר טיעון מאפשר לך לדעת בסבירות גבוהה מה יהיה עונשך, שכן בית המשפט אינו חייב לכבד את הסדר הטיעון.
על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, אמורה הפרקליטות ליידע את משפחת הקורבן על הכוונה להגיע להסדר טיעון ולהודיע לה על מועדי הדיונים. למרות שאין חובה בחוק, נוטה הפרקליטות להאזין לנימוקי המשפחה בעניין ולהתחשב בהם.
עיכוב הליכים
עורך דין מיומן ידע למצוא את הדרך האופטימלית ביותר עבור הלקוח שלו. כך שישיג את התוצאה המקסימלית שאפשרית בנסיבות המקרה. חשוב לעשות שימוש נכון בכלים המשפטיים הרבים העומדים לרשות עורך הדין, כדי להביא לתוצאה אופטימלית. כלי שממעטים לעשות בו שימוש הוא בקשה לעיכוב הליכים. על פי החוק רשאי היועץ המשפטי לממשלה, במקרים חריגים ויוצאי דופן להורות על ביטול הליכים משפטיים נגד נאשם. השיקולים נוגעים בדרך כלל לנסיבות יוצאות דופן של המקרה או של הנאשם, כאשר משתכנע היועמ"ש שהמשך ההליכים המשפטיים יביא לתוצאה לא צודקת כלפי הנאשם. אפשר לומר כי עיכוב הליכים היא מעין חנינה לפני משפט.
כך היה למשל במקרה של א.י, תושבת מרכז הארץ, אשר נהגה ברכב אשר היה מעורב בתאונת דרכים קשה בה נהרגה אימה. עודה מתמודדת עם הסבל הקשה הנובע מאובדן אימה ועם רגשות האשמה, קיבלה הזמנה לדין וכתב אישום בגין גרימת מותה של אימה. לאחר שפנתה לעו"ד הוגשה בשמה פניה ליועץ המשפטי לממשלה, אשר קיבל את העמדה לפיה בנסיבות אלה, הגשת כתב האישום איננה תורמת לציבור דבר, שכן הנאשמת, שנוהגת שנים רבות ללא עבירות תנועה, נענשה כבר בידי שמיים בכך שהיא תצטרך לשאת כל חייה את המשא הנורא והכבד של אובדן אימה. בעקבות זאת בוטל כתב האישום נגדה.
ענישה בתאונות קטלניות – מאסר בפועל, עבודות שרות, קצין מבחן, שלצ, פסילת רישיון , קנס.
החוק קובע עונשי מינימום למי שהורשע בגרימת מוות ברשלנות, שלושה חודשי מאסר ופסילת רישיון הנהיגה לתקופה של שלוש שנים. ברובם הגדול של המקרים גוזרים בתי המשפט עונשים חמורים הרבה יותר מעונשי המינימום, ומצרפים אליהם גם קנס ומאסר על תנאי, ולעיתים גם אמצעי ענישה נוספים כגון פיקוח קצין מבחן וביצוע עבודות לתועלת הציבור.
העונש המקובל במרבית המקרים יהיה מאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה לשנים. עם זאת, קביעת העונש היא לעולם בסמכותו של בית המשפט, ורק עורך דין העוסק בתחום יוכל לומר לך מה העונש הצפוי לך בנסיבות המקרה שלך.
בבואו לגזור את העונש יתחשב בית המשפט בוותק הנהיגה, העבר, תוצאות התאונה, מידת הרשלנות, קיום רשלנות תורמת של גורם שלישי, קרבה משפחתית אל הנאשם וכמובן מידת החרטה שהביע הנאשם ונכונותו להודות ולשאת באחריות לתאונה. גם נסיבות אישיות חריגות, אם ישנן וקיומו או העדרו של עבר פלילי יכולים להשליך על סוג העונש וחומרתו.
בדרך כלל בחישוב תקופת פסילת הרישיון יבואו במניין גם הימים בהם ריצית פסילה מנהלית או פסילה עד תום ההליכים.
במקרים בהם עונש המאסר אינו עולה על ששה חודשים רשאי בית המשפט, ולרוב הוא עושה כך, לאפשר לך לרצות את המאסר על דרך של עבודות שירות. משמעות הדבר היא כי במקום להיכלא מאחורי סורג ובריח תוכל לרצות את המאסר על ידי ביצוע עבודות במקום שיקבע לך. במסגרת עבודות השירות אתה תהיה חייב להתייצב בשעות שנקבעו לך, במקום שנקבע ולבצע עבודה לשביעות רצון הממונים. אם לא תעמוד בדרישות יהיה רשאי בית המשפט לגזור כי יתרת התקופה תרוצה במאסר ממש.
תנאי לביצוע עבודות שירות הוא כי הממונה על עבודות שירות – בשירות בתי הסוהר, יקבע כי אתה כשיר לבצע עבודות אלה מבחינה רפואית, כי אינך משתמש בסמים וכי ניתן למצוא לך עבודה מתאימה. לשם כך תזומן לראיון בנציבות שירות בתי הסוהר. הם יערכו את הבדיקות המתאימות, ויודיעו לבית המשפט האם אתה כשיר לביצוע העבודות והיכן תבצע אותן.
לעיתים, כדי לעמוד בצורה יסודית על נסיבות אישיות חריגות ובמקרה והדבר עשוי לתרום להבנת אורח חייו של הנאשם לאחר התאונה, יורה בית המשפט על עריכת תסקיר קצין מבחן, אשר יסייע לבית המשפט לקבל החלטה ביחס לעונש ההולם או לחילופין על דרך של שיקום הנאשם כחלופה לעונש.
במהלך התסקיר תוזמן לפגישה אצל קצין מבחן. קצין מבחן הינו עובד סוציאלי בהכשרתו. לאחר שתמלא שאלון מפורט על כל תולדות חייך, ינסה קצין המבחן, באמצעות שיחה עימך, לברר מי אתה, מה אתה ואיך אתה מתמודד עם האירוע בו הורשעת. כפועל יוצא מכך, יצטרך קצין המבחן להגיש לבית המשפט חוות דעת לגביך בה יפרט את אורחות חייך, את ההשלכות של האירוע על חייך על סיכויי השיקום וכו' וימליץ לבית המשפט, במידת היכולת, על עונש ראוי או על שיקום, כחלופה לעונש. העונש המומלץ על ידי קצין המבחן, ידגיש את הפן השיקומי וישאף להטיל עליך עונש כזה שיאפשר לך לשקם את חייך.
הנסיון מלמד כי הכנה נכונה לקראת הפגישה עם קצין המבחן, יכולה להבטיח כי התוצאה בסופו של דבר, תהיה הטובה ביותר עבורך. חוות דעת חיובית של קצין המבחן, תפתח עבורך את הדלת לעונש שנחשב קל הרבה יותר.
במהלך הטיעון לעונש רשאית התביעה להעיד בין היתר את משפחת הקורבן על מנת להציג בפני בית המשפט תמונה "קשה" יותר של האירוע. בפועל, הדבר קורה במעט מאוד מקרים, אך ראוי לזכור כי מעורבות של משפחת הקורבן ונוכחות בדיונים תורמת לעיתים, גם אם לא במודע, להחמרת העונש המוטל על הנאשם.
ערעור
בתום הדיון בבית המשפט לתעבורה רשאי כל צד לערער על הכרעת הדין – אותו חלק בהחלטת השופט הקובע את האשמה ו/ או על גזר הדין – החלק הקובע את העונש שיוטל.
החלטת בית המשפט לתעבורה אינה סוף פסוק. עונש קל במיוחד או זיכוי עלולים להגיע לערכאת ערעור, וכך גם עונש חמור החורג ממדיניות הענישה המקובלת. בית המשפט לערעור רשאי לשנות את העונש, להרשיע נאשם שזוכה או לזכות מי שהורשע. בית המשפט לערעור אינו שומע עדויות והצגת ראיות חדשות בפניו אפשרית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.
עם זאת, מקום שאדם מערער על הרשעתו ואין ערעור על חומרת העונש, בית המשפט של ערעור אינו רשאי להחמיר את העונש.
בית המשפט של ערעור יטה לשנות החלטה של בית המשפט לתעבורה רק אם ישתכנע כי נגרם עיוות דין, או כי העונש שהוטל אינו הולם את נסיבות המקרה ושיקולי הענישה האחרים.
על החלטת בית המשפט שלערעור אי אפשר לערער עוד, אלא ברשות שופט בית המשפט העליון, אשר ייתן רשות כזו רק במקרים חריגים ביותר בהם עולה מן הערעור טענות החורגות מענינו האישי של הנאשם בתיק או כשמתעוררות שאלות בעלות חשיבות ציבורית.
ככלל, אם נגזר עליך עונש מאסר מוסמך בית המשפט לעכב את תחילת ריצוי המאסר לתקופה מסוימת כדי לאפשר לך לערער על החלטתו. בית המשפט לערעור רשאי לעכב את ריצוי המאסר עד לסיום שמיעת הערעור. הלכה למעשה, ככל שעונש המאסר קצר יותר, יטה בית המשפט להיעתר לבקשה, שכן בשל העומס בבתי המשפט שמיעת ערעור עלולה להתקיים אפילו שנה לאחר הגשתו, ואם לא יעוכב העונש, אתה עלול לרצות את מלוא תקופת המאסר, והערעור יהפוך לבלתי רלבנטי.
דוגמא למסלול הארוך והמפותל של ערעור יכול לשמש המקרה של אלון אפרגן, אשר הואשם בבית המשפט לתעבורה בגרימת תאונה קטלנית. בית המשפט הרשיע אותו בגרימת התאונה והטיל עליו עונש חמור. עו"ד אחר אליו פנה לאחר הרשעתו, הגיש ערעור על החלטת בית המשפט לתעבורה. בבית המשפט המחוזי שדן בערעור, התברר לשופטים עד מהרה, כי בית המשפט לתעבורה, לא עשה מלאכתו נאמנה, אך תחת לזכות את אפרגן, החליטו הם לתקן את שעשה בית המשפט לתעבורה והרשיעו אותו, תוך שהם קובעים ממצאים אחרים מאלו שקבע בית המשפט לתעבורה. הערעור נדחה. במקום שבו גם מרבית עורכי הדין היו נכנעים ומרימים ידיים, הצליח העו"ד האחר לקבל את רשות בית המשפט העליון, ולערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון החליט לדון בתיק, לקבל את הערעור, לבטל את כל ההליך המשפטי ולהורות כי המשפט ישמע מחדש מתחילתו בפני שופט אחר של בית המשפט לתעבורה (רע"פ 7183/95, אפרגן נ' מ"י, לנאשם: עו"ד רות עזריאלנט). במשפט המחודש שנערך, בפני השופט האחר, זוכה אפרגן לחלוטין מן האשמה.
משפט חוזר
אם ראיה מהראיות שהובאו במשפטך היו שקריות נמצאו ראיות חדשות המוכיחות את חפותך, אדם אחר שהורשע בעבירה בה הואשמת או נתעורר חשש ממשי כי מקור הרשעתך נעוץ בעיוות דין תוכל לעתור לנשיא בית משפט העליון ולבקש קיומו של משפט חוזר.
בפועל זו אפשרות נדירה ביותר, אך אין לבטלה כליל, במיוחד אם כלו כל הקיצין ואין לך כל דרך משפטית אחרת.
בקשה למשפט חוזר מוגשת לבית המשפט העליון באמצעות פרקליטות המחוז בו נשפט המבקש. הבקשה מועברת לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר מודיע לבית המשפט העליון האם הוא מסכים לבקשה. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא בדרך כלל בעלת משקל רב בעיני בית המשפט העליון, הגם שהיא אינה מחייבת כמובן.
חנינה
גם אם כלו כל הקיצים – הורשעת בגרימת מוות ברשלנות או בהריגה, נגזר עליך עונש חמור ביותר וכל ערעוריך נדחו – אין לומר נואש. בנסיבות אישיות חריגות, או בנסיבות חריגות אחרות, תוכל לפנות לנשיא המדינה בבקשה לחנינה – חלקית או מלאה. אמנם מדובר באפשרות נדירה יחסית, אך לעולם אין לומר נואש: למ.ר. קוצרו, באמצעות חנינה, 5 מתוך 10 שנות פסילה שהוטלו עליו לאחר שהורשע בגרימת מוות ברשלנות, ואילו לא.נ. קוצרו חודשיים מתוך 8 חודשי מאסר שהוטלו עליו, וכך התאפשר להמיר את מאסרו בפועל לעבודות שרות.
סיכום
תאונה קטלנית היא חוויה קשה בכל היבט, שהתמודדות עמה מצריכה כוחות נפש מרובים ובעיקר סיוע מקצועי נרחב. כשאתה מואשם באי חגירת חגורת בטיחות או בנסיעה ברמזור אדום, אתה יכול להתמודד לבד. זה לא קל, אך הסיכון בוודאי אינו כה גדול. תאונה קטלנית היא משהו אחר. מדובר באירוע העלול לשנות את חייך לחלוטין, ואין שום הגיון בלנסות להתמודד עמה לבד. עצתנו לך היא לשכור את עורך הדין הטוב ביותר שידך משגת. רק עורך הדין המתמחה בתאונות קטלניות, עם ניסיון מוכח של זיכויים, ידע להעניק לך את מלוא הסיוע והייעוץ המשפטי, ולהוליך אותך בנתיב הנכון על מנת שהפגיעה בך תהיה מינימלית בנסיבות המקרה. גם אם מדובר במעמסה כספית לא קטנה, מוטב לשלמה כי אין מחיר לחופש.