שלילת או פסילת רישיון נהיגה מוטלת על ידי מספר גופים:
- משטרה
- משרד הרישוי
- בתי המשפט
למשטרת ישראל סמכות לפסול רישיונות במסגרת פסילה מנהלית המוטלת על נהגים העוברים עבירות תעבורה חמורות. (רשימת העבירות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה)
- קישור לכתבה קודמת בעניין פסילה מנהלית
גם למשרד הרישוי סמכות לפסול רישיונות נהיגה, אם בשל צבירת נקודות, או החלטות משרד הבריאות – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
- קישור לכתבה קודמת בעניין שיטת הניקוד
- קישור לכתבה קודמת בעניין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
פסילת רישיון של בתי המשפט
סעיף 35 לפקודת התעבורה מאפשר לבתי המשפט לפסול את רישיון הנהיגה לנהגים המורשעים בעבירות תעבורה.
"הורשע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי בית המשפט שהרשיעו, או שנתן, גם אם לא הרשיעו…לפסול אותו מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה, לצמיתות או לתקופה מסוימת…"
פסילת רישיון מהווה ללא ספק ענישה מרתיעה, בתי המשפט משתמשים בסוג זה של ענישה במקרים בהם עבירת התעבורה חמורה או כאשר העבר התעבורתי של הנהג, מכביד.
המחוקק קבע לעבירות תעבורה מסוימות, חמורות בעיקר, עונש מינימום. כלומר בתי המשפט לתעבורה מחוייבים לפסול את רישיון הנהיגה לתקופה המינימלית הקבועה בחוק.
דוגמא לעונשי מינימום:
נהיגה בשכרות: הרשעה בעבירה זו תגרור עונש מינימום של פסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים.
תאונת דרכים: הרשעה בעבירה זו (נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונת דרכים) המחוקק קבע כי עונש המינימום יהיה 3 חודשי פסילה.
לא מורשה לנהיגה: נהג המורשע בעבירה של נהיגה ברכב כאשר אין לו רישיון נהיגה, 3 חודשי פסילה.
יודגש כי לבתי המשפט סמכות להפחית בפסילת המינימום בנסיבות מיוחדות.
פסילת רישיון נהיגה על תנאי
סעיף 36 לפקודת התעבורה קובע כי:
"בית-המשפט רשאי, באין הוראה אחרת בפקודה זו, לפסול נאשם פסילה על תנאי מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, ורשאי בית המשפט לקבוע שמקצתה של תקופת הפסילה תהיה על תנאי".
מלבד הסמכות של פסילת רישיון הנהיגה בפועל, לבית המשפט סמכות לפסול את רישיון הנהיגה על תנאי. כלומר, אם הנהג שהורשע בעבירה מסויימת, יעבור אותה עבירה שוב, תוטל עליו פסילה בפועל. תקופת התנאי היא בין שנה ל-3 שנים.
לדוגמא – נהג שהורשע בנהיגה במהירות מופרזת, וקיבל פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים. אם ב-3 שנים הקרובות (מיום ההרשעה) יעבור שוב אותה עבירה, יפסל למשך 3 חודשים.
בעבירות תעבורה, התנאי חל לא רק על עבירת התעבורה בגינה הורשעת, אלא על מספר עבירות חמורות שנקבעו בתוספת בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה או עבירה אחרת שקבע בית המשפט (כמו עבירת מהירות, נהיגה בשכרות, עקיפה מסוכנת עוד).
עורך דין תעבורה | אודות משרדינו | צור קשר
אודות המחבר
