עבירת שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה הפכה לעבירת תעבורה חמורה יותר משהייתה בעבר, וכיום מספר נקודות החובה אשר נרשמות לנהג/ת בגין שימוש בטלפון הוא 8 (בעבר 4). בנוסף, על פי מדיניות המשטרה, לא ניתן להמיר באזהרה עבירה זו.
נהגים רבים טועים לחשוב כי מדובר בעבירה המתייחסת לדיבור בטלפון בלבד. כאשר נהגים שולחים בקשה להישפט ומגיעים לבית המשפט, הם מציינים בפני בית המשפט כי "רק החזיקו" או "הזיזו" את הטלפון – למעשה מדובר באותה עבירה.
החוק אוסר על שימוש בטלפון נייד, ללא קשר לדיבור בטלפון. כל פעולה שנעשית בטלפון בזמן נהיגה (שלא באמצעות דיבורית) היא למעשה שימוש בו ומהווה עבירה.
תקנה 28 לתקנות התעבורה קובעת כי אסור להשתמש בטלפון נייד בזמן נהיגה והקנס בגינה הוא 1,000 ₪ ו-8 נקודת.
תקנה 28 (ב)(1) קובעת כי:
בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
- לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
- לא ישלח או יקרא מסרון SMS
"דיבורית" התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן.
מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.
יכול לעניין אתכם גם:
"טלפון" מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.
מעבר לנסיבות ביצוע העבירה הנרשמות בדו"ח, אשר מהוות ראיה להוכחת אשמתו של הנהג/ת, התווספה הנחייה חדשה יחסית בעקבות החלטת בית המשפט העליון, ברע"פ 6487/12, (דביר נ' מדינת ישראל).
בעקבות החלטה זו, נקבעו הנחיות נוספות לשוטרים האוכפים את עבירת השימוש בטלפון נייד, ובין היתר נקבע כי השוטר ירשום תיאור קצר של הטלפון, למשל צבע וגודל, וכן את מספר הטלפון אם מתאפשר.
נהגים הסוברים כי לא ביצעו את העבירה המיוחסת להם, יכולים להגיש בקשה להישפט, ולהגיע לבית המשפט במועד שייקבע. נהגים רבים מגישים בקשה זו מתוך מטרה לבטל את הנקודות הנלוות לעבירה.
יצויין כי אין בסמכות בית המשפט לבטל נקודות וכי רק תובע יכול להמיר את סעיף האישום לעבירה ללא נקודות, אולם תובע יעשה זאת אם יווכח כי הדוח מעלה ספקות באשר להוכחת אשמתו של הנהג/ת.