טיפול בתיק תעבורה המוגש לבית המשפט, מתנהל דומה מאוד לתיק פלילי.
בצד אחד נמצא התובע / תובעת המייצגים את המדינה (המאשימה) ומהצד השני הסנגור – עורך דין תעבורה, ו/או הנאשם בעצמו.
ניתן וכדאי לצלם את חומר הראיות לפני מועד הדיון ולהגיע מוכן. חומר הראיות הוא מהות האישום כנגד הנהג, והדרך להוכיח כי ביצע את העבירה.
טיפול בתיק תעבורה
מלבד כתב האישום הניתן לנהג, יש בחומר הראיות מסמכים נוספים אשר לא מתקבלים במעמד קבלת הזימון לדין, כגון –
- טופס המאפיינים
- טופס עיכוב
- פלט מכשיר הינשוף
- מזכרים אחרים משוטרים שהיו במקום, ועוד.
לאחר שמסתיימת החקירה, התיק מועבר למחלקת התביעות, והם מחליטים האם על פי חומר הראיות יוגש כתב אישום.
בתיק יהיו:
- עדויות המעורבים תאונה
- דוח בוחן תנועה
- עדות הנהג
- חומר רפואי המלמד על תוצאות התאונה, ועוד..
- תאור נסיבות ביצוע העבירה
- בדיקת מכשיר המדידה
- עדויות משוטרים נוספים אם היו.
- עדויות
- חקירה באזהרה
- ההוכחה כי הנהג ידע על הפסילה הקודמת – פסק דין, פסילת משטרה או משרד רישוי.
דוחות "פשוטים" כגון חגורת בטיחות, נהיגה עם רשיון שפקע או שימוש בטלפון נייד, לרוב כוללים את חומר הראיות כולו, אלא אם יש מזכר נוסף משוטר שהיה במקום.
לאחר לימוד חומר הראיות, ניתן לענות לכתב האישום במעמד ההקראה. כלומר האם מודים בביצוע העבירות המיוחסות, או כופרים בהן.
בהתאם לתשובה – בית המשפט יגזור את הדין או יקבע מועד לשמיעת הוכחות.
קבלת החלטה האם להודות או לכפור בתיקים משמעותיים כגון תאונות דרכים או נהיגה בשכרות, רצוי שתתקבל לאחר לימוד חומר הראיות והתייעצות עם עורך דין העוסק בתחום.
אודות המחבר
